מפרים ונהנים: תעמולת בחירות אסורה במחיר מבצע וללא אכיפה

ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט נעם סולברג, מתקשה לאכוף את חוקי התעמולה האוסרים על שימוש בנכסי מדינה, תעמולה שקרית וניצול קטינים. בדיקה של האתר ״שקוף״ מצאה כי גופים המזוהים עם הקואליציה זוכים ליחס מקל ודחיות מרובות, בעוד גופי האופוזיציה מטופלים במהירות. בנוסף, קיים פער משמעותי בין מועד פרסום התעמולה האסורה לבין מועד ההחלטה בעניינה, מה שמאפשר לה להגיע לקהל רחב לפני שהיא נחסמת.

השופט סולברג עצמו הודה כי החוק מיושן ואינו מתאים לעידן הדיגיטלי, וקרא לכנסת להתאימו. למרות זאת, מאז הבחירות הקודמות לא בוצעו ההתאמות הנדרשות, והפרצות בחוק נותרו פתוחות. ועדה ציבורית בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש הגישה המלצות לרפורמה כבר ב-2017, אך הן לא יושמו במלואן.

דוגמה לכך היא פרסום סרטון של יו"ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, ב-10 ביולי, בו השתמש בדמויות שנוצרו בבינה מלאכותית של חיילי צה"ל. לאחר עתירת הליכוד, קבע סולברג כי מדובר בשימוש אסור, אך ההחלטה ניתנה רק 27 יום לאחר הפרסום, זמן רב מספיק כדי שהסרטון יצבור חשיפה משמעותית. הקנס שהוטל על המפלגה עמד על 5,000 שקל בלבד, סכום זניח שאינו מרתיע.

במקרה אחר, ב-9 באוגוסט, כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הבינוי והשיכון חיים כץ מסיבת עיתונאים להצגת תוכנית דיור שלא אושרה. העתירות נגד פרסום זה, וכן נגד דברי תעמולה של נתניהו בפתח ישיבת ממשלה, הובילו להחלטה של סולברג ב-5 באוקטובר, 57 יום לאחר הפרסום. גם במקרה זה, הקנסות שהוטלו היו נמוכים ולא הרתעתיים.

הבעיה המרכזית היא שהאכיפה תלויה בתלונות חיצוניות, מה שמרוקן מתוכן את הצהרת הוועדה על אחריות ציבורית. כל עוד לא יוטלו קנסות כספיים משמעותיים, הפרות החוק יישארו על הנייר ולא יגרמו נזק כלכלי למפרים, תוך פגיעה בטוהר הבחירות.