שיטת נתניהו: הזנחה, הזנחה ועוד הזנחה, ואז מילת קסם באנגלית

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את טכנולוגיית הבלוקצ'יין כפתרון לאיום הסנקציות הבינלאומיות, בראיון לערוץ הכלכלה. הוא הסביר שישראל צריכה להתארגן ל"כלכלה עוקפת" שתאפשר לה להסתדר גם אם העולם יתנתק ממנה, בדומה להבטחות קודמות שלו לצמצום השירותים האזרחיים. הביקורת על כך היא שהפתרון מתעלם מהיסודות הכלכליים החיוניים ומשלים עם בידוד בינלאומי במקום למנוע אותו.

המאמר טוען כי בלוקצ'יין אינו פותר את הבעיה הבסיסית של סחר בינלאומי, שכן יצואנים, ספקים ומשקיעים עדיין צריכים להסכים לעשות עסקים עם ישראל, ועסקאות במטבעות דיגיטליים כפופות לסנקציות. הגישה של נתניהו, המציעה פתרונות טכנולוגיים או שוק פרטי כמעקף להזנחת השירותים האזרחיים, נמשכת שנים ומעבירה את עלויות המחסור לציבור.

מחקר של פורום ארלוזורוב מאת שירה ביבלש ויוני בן בשט מצביע על תת-השקעה משמעותית של ממשלות ישראל בשירותים אזרחיים. בשנת 2025, ההוצאה האזרחית בישראל צפויה לעמוד על 33.1% מהתוצר, לעומת ממוצע של 42.7% במדינות ה-OECD, פער של כ-205 מיליארד שקל בשנה. פער זה, שאינו מוסבר רק על ידי הוצאות הביטחון, תורם לפקקים, כיתות צפופות ותורים במערכות הציבוריות.

המאמר מסכם כי מדיניות זו, שנתניהו נושא באחריות מרכזית להמשכיותה, פוגעת ביכולת הייצור של המשק וביכולת התמודדותו עם משברים. ממשלה אחראית צריכה לפעול למניעת בידוד ולסגירת הפער האזרחי, במקום להסתמך על "מילות קסם" טכנולוגיות.