מה שוות התוכניות של המפלגות לקצר לנו את זמן ההמתנה לרופא?

מפלגות פוליטיות בישראל הציגו תוכניות שונות לשיפור השירותים האזרחיים, אך מומחים מטילים ספק בישימותן ובהיקפן. ישראל מדורגת במקום האחרון ב-OECD בתחושת התמורה ממיסים, עם פער של כ-200-220 מיליארד שקלים בשנה בהוצאה האזרחית לעומת חציון ה-OECD. מפלגת "ישר" מתמקדת בשיקום השירות הציבורי באמצעות סיום מינויים פוליטיים, הטמעת יעדים מדידים וקידום דיגיטציה, תוך העדפת עובדים ומשרתים. המומחים מציינים לטובה את הכיוון אך חוששים שרפורמות עמוקות בניהול עלולות לדחות את תחושת השינוי אצל האזרח.

מפלגת "הליכוד" וש"ס סירבו להשיב לשאלון, וניתוח תוכניותיהן התבסס על פעולותיהן בממשלה היוצאת. "הליכוד" קידמה רפורמות תחבורה עם הנחות לפריפריה וחינם לחיילים משוחררים, אך נרשמה החלשה באכיפת לימודי ליבה. המומחים מעריכים שהנחות אלו לא שינו הרגלי נסיעה ושהחלשת האכיפה בחינוך מחמירה פערים ארוכי טווח. ש"ס, דרך משרד הרווחה, הכריזה על תוספת תקציב אך בפועל נרשמו קיצוצים, בעוד תקציבי שירותי דת גדלו.

מפלגת "ביחד" הציעה תוכניות מפורטות לחינוך, תחבורה וגיל השלישי, אך המומחים מעירים שהרשימה רחבה מדי ועלולה לדרוש העלאות מיסים. "ישראל ביתנו" הציעה הרחבת מסגרות קיץ, סבסוד מעונות והטבות מותנות בשירות ובעבודה. "הדמוקרטים" שואפים להגדיל את ההוצאה האזרחית לממוצע ה-OECD, עם דגש על בריאות הנפש, הקטנת כיתות והוזלת מעונות, אך המומחים מציינים שהצעות אלו יקרות מאוד ודורשות העלאות מיסים משמעותיות.

"הציונות הדתית" מציעה עצמאות ניהולית למנהלים, חוזים אישיים למורים ותגמול מבוסס מצוינות, אך המומחים מעלים חששות לגבי שוויון הזדמנויות ופערים בין בתי ספר. הרשימה המשותפת קוראת להחזרת נכסים שהופרטו, אך חסרות התייחסויות למקורות מימון ולהתחייבויות לשירותים ספציפיים. "עוצמה יהודית" לא סיפקה תוכנית ייעודית. באופן כללי, אף מפלגה לא התייחסה ישירות לאתגר התקציבי, והצעות הדמוקרטים וביחד נחשבות למקיפות אך לא מעשיות ללא מקורות מימון ברורים. אף מפלגה לא הציעה שיפור בהישגי מערכת החינוך בקצה.