ביטוח לאומי ישלם את הקצבאות: זו ההחלטה שהתקבלה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של כבאי ותיק מתחנת ראשון לציון, שביקש להכיר במחלת ריאות שממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי התנגד להכרה בקשר בין עבודתו למצבו הרפואי, אך השופטת דפנה חסון זכריה העדיפה שתי חוות דעת רפואיות שתמכו בתובע על פני חוות דעת אחת ששללה קשר סיבתי.

הכבאי, בן 70, עבד במקצוע בשתי תקופות, בין 1978 ל-1985 ושוב מ-1998 עד גילוי מחלתו. במהלך עבודתו נחשף לעשן ולתוצרי בעירה של חומרים שונים, תוך שימוש לסירוגין בציוד מגן נשימתי, וכמעט ללא שימוש בשריפות בשטחים פתוחים. הוא מעולם לא עישן.

בשנת 2018 אובחנו שינויים פיברוטיים ואמפיזמטוטיים בריאותיו, והוא החל לסבול משיעול יבש, כאבים בחזה וקשיי נשימה. תביעתו לביטוח לאומי נדחתה במאי 2021, והוא פנה לבית הדין לעבודה.

בית הדין מינה שלושה מומחים רפואיים. המומחה הראשון קבע כי לא הוכחה מחלת ריאות או מגבלה נשימתית, אך שני מומחים נוספים קבעו כי קיים קשר סיבתי בין החשיפה הממושכת לעשן בעבודה לבין הפגיעה בריאות. המומחה השני קבע כי הכבאי סובל ממחלת ריאות רסטריקטיבית, והשלישי מצא נזק ריאתי שכלל שינויים פיברוטיים, אמפיזמטוטיים ואסתמה, וקבע בסבירות של מעל 50% קשר בין החשיפה התעסוקתית לנזק.

ביטוח לאומי טען כי המומחים האחרים לא התבססו על נתונים מדויקים מספיק, וכי ייתכן שהתסמינים קשורים לבקע סרעפתי וריפלוקס מהם סובל הכבאי. בית הדין דחה טענות אלו, וקבע כי חוות הדעת הראשונה אינה מתיישבת עם ממצאים רפואיים, בעוד ששתי חוות הדעת המאוחרות היו ברורות ועקביות והתייחסו גם לאפשרות שהבקע והריפלוקס אינם מסבירים את מלוא הנזק.

בית הדין התייחס גם לכלל המשפטי המאפשר העדפת חוות דעת התומכת במבוטח כאשר קיימות חוות דעת סותרות במשקל דומה. לבסוף, קיבל בית הדין את התביעה, הכיר במחלת הריאות כפגיעה בעבודה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לכבאי 7,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן בסוף אוגוסט 2026.