"בסוף גם בלא להצביע יש אמירה": האזרחים שהרימו ידיים ולא יגיעו לקלפי

לקראת יום הבחירות, קבוצה הולכת וגדלה של אזרחים מביעה אדישות וחוסר רצון להצביע, מתוך תחושות ייאוש, חוסר אמון במערכת הפוליטית, ותחושת חוסר ייצוג. חלקם רואים באי-הצבעה אמירה בפני עצמה. שיר, בת 31 מחולון, מסבירה כי אף מועמד אינו מייצג את דעותיה הפוליטיות, ובמיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, היא אינה מרגישה בנוח להצביע לראש הממשלה. היא מציינת כי רבים בסביבתה חשים כמוה, וחלקם אף מביעים ייאוש מוחלט ואינם מתכוונים להצביע כלל.

נטע, בת 35 ממרכז הארץ, שלא הצביעה בבחירות האחרונות, מביעה פסימיות וחוסר אמון מוחלט בפוליטיקאים. היא מרגישה חוסר אונים וספק אם שינוי אמיתי יתרחש. למרות הלחץ מהסביבה להצביע, היא מעדיפה להתמקד בעצמה ובמשפחתה. היא מציינת כי בניגוד לשנים קודמות, ישנה תחושת דחיפות באוויר, ורבים מנסים לשכנע אותה להצביע, גם אם לא משנה להם למי.

דניאל, בן 28 מירושלים, מודה כי פוליטיקה אינה מעניינת אותו, ולכן אינו מרגיש צורך להצביע, למרות ניסיונות השכנוע מצד משפחתו וסביבתו. אליה, בן 30 מראשון לציון, מאמין כי לא משנה מי יעלה לשלטון, כולם כפופים לאותה אג'נדה, וכי האמון במערכת נסדק לחלוטין לאחר ה-7 באוקטובר, ללא מתן תשובות ברורות. הוא משווה את קמפיין ה'צאו להצביע' ל'צאו להתחסן'.

דוד, בן 25 מירושלים, שעלה לארץ, החליט במקור שלא להצביע מתוך חוסר אמון בפוליטיקאים ורצון לעזוב את הארץ. הוא מודה כי הוא הולך להצביע רק בגלל לחץ מצד בת זוגו, יעל, המאמינה בחשיבות כל קול ובצורך בשינוי המצב הקיים.