ההתכתבויות הסודיות בין צוות נתניהו לפרקליטות נחשפות

במהלך חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בבית המשפט, הציגה הגנת ראש הממשלה בנימין נתניהו התכתבויות משנת 2024 המעידות על ניסיונות חוזרים ונשנים מצד הסנגורים לברר מי אישר האזנת סתר לטלפון של נתן אשל, מקורבו של נתניהו. עורך הדין עמית חדד הציג פניות מהגנת נתניהו לפרקליטות, שבהן נדרש אישור רשמי לאותה האזנה, תוך הפניה לדברי חוקר משטרה מ-2023. הפרקליטות השיבה כי פנתה לגורמים רלוונטיים ובהמשך טענה כי אישורים לפעולות חקירה אינם נחשבים לחומר חקירה שיש להעבירו להגנה.

ההגנה נאלצה לשלוח תזכורות חוזרות לפרקליטות, שכן לא קיבלה מענה ענייני. באחת התשובות צוין כי הפרקליטות פנתה לגורמים רלוונטיים אך טרם קיבלה תשובה. בתשובה מאוחרת יותר, חזרה הפרקליטות על עמדתה כי אישורים כאלה אינם חומר חקירה, בהתבסס על החלטת בית משפט ממרץ 2024. ההתכתבויות הראו כי שאלת קיום האישור נותרה ללא מענה, והפרקליטות התמקדה בחובת הגילוי המשפטית ולא בקיום האישור עצמו.

כשנשאל מנדלבליט אם פנו אליו בנושא בשנת 2024, הוא השיב כי אינו זוכר דבר כזה. הוא הדגיש כי לא זכור לו כלל שמישהו פנה אליו בנוגע לאישור להאזנה לאשל. זאת, למרות שמנדלבליט העיד בעבר כי לא ידע מראש על ההאזנה, וכי כשידע עליה בדיעבד, כעס ודרש את הפסקתה המיידית.

חשיפת ההתכתבויות מחזקת את טענת ההגנה כי לא ניתן אישור חוקי להאזנות הסתר, וכי רשויות האכיפה נקטו בגישה מתחמקת. אם יתברר כי בוצעו האזנות סתר ללא הסמכה כדין, הדבר עלול להשפיע על קבילות הראיות בתיקי האלפים ולבסס טענת "הגנה מן הצדק" לביטול סעיפי אישום.