מי שיקר? הסתירה הדרמטית שנחשפה במשפט נתניהו

במהלך משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, התעורר עימות חריף בין סנגורו, עו"ד עמית חדד, לבין היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, בנוגע להאזנת סתר שבוצעה לטלפון של נתן אשל, מקורבו של ראש הממשלה. עו"ד חדד הציג קטע מעדותו של חוקר המשטרה כורש ברנור, שבו נטען כי נושא האזנת הסתר לאשל עלה בישיבה בלשכת היועץ המשפטי. זאת בניגוד מוחלט לעדותו של מנדלבליט, שטען כי לא ידע על ההאזנה מראש והתנגד לה לאחר שנודע לו עליה.

חדד הצביע על סתירה דרמטית בין הגרסאות, והאשים את ברנור באמירת דברים שאינם אמת, או לחילופין את מנדלבליט בחוסר אמירת אמת. הסנגור טען כי מדובר במחלוקת מהותית הנוגעת לידיעת היועץ המשפטי על פעולה רגישה שביצעה המשטרה בסביבתו של ראש הממשלה. הוא ציין כי עדים נוספים, כדוגמת קציני המשטרה שמואל שרביט ואסף צרפתי, מסרו גרסאות התומכות בעמדת ההגנה.

התביעה התנגדה להצגת הקטע החלקי מעדותו של ברנור, וטענה כי יש לקרוא את המשך הפרוטוקול, שבו הובהר כי האישורים המבצעיים הועברו באמצעות ראש אגף החקירות דאז, מני יצחקי. התביעה ביקשה להבחין בין העלאת שמו של אשל בדיון כללי לבין מתן אישור חוקי מפורש להאזנה. מנדלבליט חזר על גרסתו כי לא ידע מראש על ההאזנה, וכי הורה להפסיקה מיד כשנודע לו עליה. הוא גם אישר כי נושא אשל עלה בדיונים בהם נכחו יצחקי וברנור, אך הדגיש כי מדובר היה בדיונים על פעולות שבוצעו או תוכניות עתידיות, ולא באישור ספציפי להאזנה.

ההגנה טוענת כי הסתירה בין בכירים במערכת אכיפת החוק נועדה לערער את אמינות עדויות החוקרים ולבסס את טענת "הגנה מן הצדק", לפיה רשויות החקירה פעלו בחוסר סמכות תוך עקיפת הדרג המאשר ומסירת דיווחים סותרים לבית המשפט.