האם נתניהו שואף להפיל את משטר האייתולות? דיסאיפוריה עם ארה"ב

גורמים בעולם הערבי סבורים שכוונותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנוגע לאיראן חורגות מהיקף של תקיפות צבאיות בלבד, ועלולות להוביל למחלוקות עם ארצות הברית. על פי ניתוח שפורסם במגזין הלבנוני "אל-נשרה", נתניהו עשוי לשאוף לא רק להגביר את התקיפות נגד איראן, אלא אף להביא להפלת המשטר בטהרן. תרחיש כזה, לפי הניתוח, עלול לשנות את אופי העימות וליצור פערים משמעותיים בין ישראל לארה"ב, במיוחד לאור העובדה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עשוי לחתור למטרות שונות.

המחבר, טוני חורי, מציין כי עמדתו של נתניהו כלפי איראן השתנתה לאחרונה, וכי הצהרות על אפשרות להחלפת השלטון בטהרן עשויות להיות קשורות הן להכנות למבצע צבאי חדש והן לבחירות הקרבות בישראל. בעבר, מטרותיה העיקריות של ישראל היו השמדת תשתיות הגרעין האיראניות, החלשת יכולות הטילים והגבלת האפשרויות הצבאיות של איראן. כעת, לטענת חורי, נתניהו רואה בהחלפת ההנהגה האיראנית תנאי הכרחי להסרת האיום בטווח הארוך. ההיגיון מאחורי גישה זו הוא שהמשטר הנוכחי, גם לאחר תקיפות נרחבות, מסוגל לשקם מתקנים שנהרסו ולחדש את פיתוח הנשק.

עם זאת, המחבר מדגיש את ההבדל העקרוני בין השמדת תשתיות צבאיות לבין הפלת השלטון. גם חיסול יעדים מרכזיים ובכירים במשטר אינו מבטיח את קריסתו. הפרסום מתמקד במיוחד ביחסים בין נתניהו לנשיא טראמפ. לטענת חורי, אזכור מצד נתניהו של שיחות עם טראמפ על אפשרות להחלפת המשטר בטהרן, מציב את וושינגטון בפני דילמה. טראמפ עשוי לתמוך בהחלשת איראן, אך לא בהכרח לשאוף למלחמה ממושכת למען הפלת הנהגתה. ההשערה היא שטראמפ רואה בלחץ הצבאי אמצעי להשגת הסכם חדש בתנאים נוחים לארה"ב, בעוד נתניהו, לפי גרסה זו, מעוניין בשינוי השלטון עצמו, איתו יצטרך לנהל משא ומתן בעתיד.

הפערים האפשריים מקבלים משנה חשיבות על רקע הבחירות בישראל והבחירות האמריקאיות הקרבות. חורי משער שהרטוריקה התקיפה כלפי טהרן מאפשרת לנתניהו לחזק את מעמדו הפוליטי ובו בזמן להפעיל לחץ על הממשל האמריקאי. תקופת הבחירות עשויה להגביר את הסיכוי להסלמה חדשה, אך גם לרסן פעולות צבאיות. תגובה איראנית רחבת היקף עלולה להוביל לסכסוך ממושך עם השלכות בלתי צפויות לישראל ולארה"ב כאחד. המחבר אינו שולל קיום תוכניות ממשיות לתקיפות חוזרות על יעדים איראניים, אך מעריך שמימושן ידרוש תיאום הדוק עם וושינגטון, לאור תפקידם של הכוחות האמריקאיים ושאיפתו של טראמפ לשמור על שליטה בהחלטות צבאיות.