"הברית האדומה-ירוקה" והמאבק על עתיד המערב וישראל | ד"ר איתן לסרי

ד"ר איתן לסרי, מומחה לממשל ומדיניות ציבורית, מנתח את תופעת "הברית האדומה-ירוקה" במערב ובישראל, המתארת חיבור טקטי בין השמאל הפרוגרסיבי לגורמים איסלאמיסטיים, המונע משאיפה משותפת להפיל את הימין. תופעה זו, לדבריו, עלולה לטשטש קווים אדומים לאומיים וביטחוניים, ולפגוע במטרות המדינה.

באירופה ובארה"ב, השמאל הפרוגרסיבי מקדם ערכים ליברליים, בעוד שותפיו האיסלאמיסטיים מחזיקים בתפיסות שמרניות ודתיות. המכנה המשותף הוא התנגדות לימין הלאומי ולזהות הלאומית הקלאסית. כתוצאה מכך, ארגונים ליברליים מעלימים עין מעמדות קיצוניות, מה שהוביל להתחזקות משמעותית של הימין הלאומי במדינות רבות.

בישראל, החשש מפני ברית דומה אינו תיאורטי. בנימין נתניהו ומנהיגי ימין הזהירו מפני הסתמכות השמאל על מפלגות ערביות-איסלאמיסטיות, כמו רע"ם, להחלפת השלטון. הקמת ממשלת בנט-לפיד ב-2021, בתמיכת רע"ם, נתפסה על ידי הימין כפריצת מחסום פוליטי מסוכן, המעלה חשש מהשפעה לא מידתית של שותפים קואליציוניים על מדיניות הביטחון והזהות הלאומית.

לסרי מפנה את השאלה לגבי לגיטימיות השותפויות הללו למנהיגי השמאל, כולל יאיר גולן, גדי אייזנקוט, יאיר לפיד, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. הוא מדגיש כי יש להבהיר את תנאי השותפות, במיוחד בנושאי ביטחון, זהות יהודית-דמוקרטית, ומשילות, כדי למנוע מצב שבו שיקולים קואליציוניים גוברים על עקרונות יסוד.

הכותב מציין כי אין להציג את כלל המפלגות הערביות כגוש איסלאמיסטי אחד, אך מדגיש את הצורך של הנהגת השמאל והמרכז להציג לציבור את תנאי השותפות. הוא מציע שלוש שאלות מרכזיות שיש לשאול לקראת כל הכרעה פוליטית: התחייבות ביטחונית, שמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וקביעת כללים שקופים למניעת כוח וטו בלתי מוגבל לשותפים קואליציוניים קטנים.

לסיכום, לסרי קורא להנהגה לאומית ואחראית שתגדיר מראש ובשקיפות את גבולות הפשרה הפוליטית, ותציב את ביטחון המדינה, זהותה היהודית-דמוקרטית והאינטרס הלאומי מעל לכל שיקול אלקטורלי. הוא מקווה שהמצביעים יתחשבו בשאלות אלו בבואם לבחור.