נתניהו מציג: כך נעקוף סנקציות, אך האם זה הפתרון?

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מזהיר מפני סנקציות כלכליות אפשריות על המדינה ומציע להשתמש בטכנולוגיית בלוקצ׳יין ובמטבעות דיגיטליים כאמצעי לעקיפת מגבלות. במקום למנוע בידוד כלכלי, נתניהו מכין את האזרחים לחיים תחת הגבלות, כפי שמציינת העיתונאית ליאת רון במאמר ל-Walla. נתניהו, שבעבר התגאה בהישגי הכלכלה הישראלית, מסביר כעת כיצד המדינה צריכה להתמודד עם סנקציות כלכליות ובנקאיות אפשריות.

בראיון עם רועי כץ בערוץ ״כלכלה״, ראש הממשלה התייחס לתוכניות להשתמש במטבעות דיגיטליים ובטכנולוגיית בלוקצ׳יין, תוך הדגשה שהדיון אינו על מניעת סנקציות, אלא על עקיפתן. ״אני בהחלט חושש״, הודה נתניהו בנוגע להסתברות להטלת סנקציות על המערכת הפיננסית הישראלית, והוסיף כי המדינה צריכה להיערך ל״כלכלה שתפעל בעקיפת סנקציות״. הוא אישר כי בלוקצ׳יין יכול לשמש כחלופה וכי הורה להכין תוכנית בנושא.

רון מדגישה כי הצהרות אלו מפתיעות במיוחד מצד אדם המכיר היטב את הכלכלה ואת השלכות הבידוד הבינלאומי. במקום לחפש דרכים למנוע סנקציות, נתניהו מתאר כיצד ישראל תוכל להתקיים בתנאים חדשים. היא מציינת כי בעוד ממשלה אחראית צריכה להיערך לתרחישים קשים, קיים הבדל מהותי בין פיתוח תוכנית חירום לבין הצגת עקיפת סנקציות כפתרון כלכלי. תפקיד מנהיג המדינה הוא בראש ובראשונה לפעול למניעת התפתחות כזו, באמצעות חידוש יחסים, חיזוק קשרים מסחריים וגיוס בעלות ברית.

זו אינה הפעם הראשונה שנתניהו מכין את הישראלים לבידוד כלכלי אפשרי. בספטמבר 2025, הוא הצהיר כי ישראל תצטרך להסתגל לכלכלה פחות תלויה בעולם החיצון, ואף דיבר על הפיכתה ל״אתונה וסופר-ספרטה״ ועל ״כלכלה עם אלמנטים של אבטארקיה״, מונח שהוא מתנגד לו. אז, הוא הבהיר שהכוונה היא בעיקר לעצמאות בייצור נשק. כעת, שנה לאחר מכן, נושא ספרטה שב ומופיע, הפעם יחד עם בלוקצ׳יין, מטבעות דיגיטליים והודאה מפורשת בחשש מסנקציות על המערכת הבנקאית.

רון מעריכה כי מה שבעבר נראה כצורך ביטחוני, מתחיל להיראות כקונספט כלכלי רחב יותר. היא מסבירה כי בלוקצ׳יין מאפשר רישום והעברת מידע על עסקאות ללא צורך בבנק כמתווך, אך אינו יכול להחליף את המערכת הבנקאית העולמית או את הסחר הבינלאומי, ובוודאי שלא לבטל סנקציות. היא מביאה דוגמה לחברה ישראלית המבקשת לרכוש ציוד מגרמניה, אך נאסר עליה בשל סנקציות. תשלום בביטקוין לא יפתור את הבעיה, שכן האיסור על העסקה עצמה נותר בעינו. בנוסף, משרד האוצר האמריקאי הבהיר כי סנקציות חלות גם על עסקאות במטבעות דיגיטליים.

ההשלכות של סנקציות יכולות להיות חמורות, ועלולות לפגוע ביבוא, יצוא, השקעות זרות, מימון ופעילות חברות ישראליות בשווקים בינלאומיים, מה שישפיע על מקומות עבודה, שכר ומחירים. נתניהו מודע לסיכונים אלו, אך רון סבורה שאין די בהכנת תוכנית לעקיפת סנקציות מבלי להסביר כיצד הממשלה מתכוונת למנוע את הטלתן. היא מציינת כי כבר הוטלו צעדים כלכליים נגד ישראל, ויותר מ-60 כלכלנים הזהירו מפני הרחבת סנקציות. במקום תוכנית לעצירת ההידרדרות, ראש הממשלה מדבר על התמודדות עם השלכותיה.

רון משווה את ישראל לרוסיה ואיראן, ומציינת כי בניגוד להן, לישראל אין משאבים טבעיים עצומים או שוק פנימי גדול, ולכן אינה יכולה להתנתק מהעולם ללא נזק חמור. היא מוצאת את הצהרותיו של נתניהו מטרידות במיוחד על רקע יוקר המחיה, עליית המחירים וקשיי העסקים בישראל. במקום הצגת תוכנית לשיפור המצב הכלכלי, ראש הממשלה מסביר כיצד המדינה תוכל להעביר כספים גם אם המערכת הבנקאית העולמית תציב מכשולים. השאלה המרכזית, לטענתה, היא מה הממשלה עושה כדי למנוע את הצורך בשימוש בתוכניות אלו. טכנולוגיות מתקדמות אינן יכולות להחליף אמון משקיעים, לקוחות אבודים או יחסים דיפלומטיים. משימתו של ראש הממשלה, מסכמת רון, היא לא למצוא דרכים לעקוף את העולם, אלא להבטיח שישראל לא תמצא את עצמה מחוצה לו.