בלע את הצפרדע ויגורש מהעיר: מקרון נכנע לאסלאם הקיצוני - וקיבל שוב סטירה מצלצלת | דוד בן בסט
המאמר מבקר את נשיא צרפת עמנואל מקרון על התמודדותו עם המהומות האחרונות, במהלכן חולל בית כנסת בפריז. הכותב טוען כי המחאה הפכה למסווה לאנטישמיות, ומצביע על עלייה במקרי אנטישמיות בצרפת. בנוסף, המאמר מבקר את התמודדות צרפת עם האסלאמיזם ואת יחסיה ההיסטוריים המורכבים עם קהילות שונות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בית כנסת בפריז חולל במהלך מהומות, מה שמעורר ביקורת על התמודדות צרפת עם אנטישמיות.
- 1,320 מעשים אנטישמיים נרשמו בצרפת בשנת 2025, מה שמצביע על עלייה בתופעה.
- 44% מהמוסלמים בסקר בצרפת העדיפו את חוקי דתם על פני החוק הצרפתי.
- המאמר מזכיר אירועים היסטוריים של יחס מפלה מצד צרפת, כולל אמברגו נשק על ישראל.
- הכותב מבקר את פוליטיקאים צרפתים על פחדם מהאלקטורט המוסלמי והעדפת שיקולים פוליטיים.
המאמר מבקר בחריפות את התנהלותה של ההנהגה הצרפתית, בראשות הנשיא עמנואל מקרון, אל מול גלי האלימות והמהומות האחרונים בצרפת, תוך התמקדות בפגיעה ביהודים ובמוסדותיהם.
במהלך המהומות, בית כנסת ברובע ה-19 בפריז חולל, ארון הקודש נפרץ וחפצי קודש הושלכו. הכותב, דוד בן בסט, טוען כי המחאה, המלווה בהנפת דגלי פלסטין וקריאות לשחרורה, הפכה למסווה לשנאה ואנטישמיות, ויהודי צרפת נדרשים להתנצל על פעולות ישראל.
בן בסט מציג נתונים על עלייה במקרי אנטישמיות בצרפת, עם 1,320 מקרים שנרשמו בשנת 2025, ומתקפה על בית כנסת בלה גרנד-מוט בה נפצע שוטר. הוא קורא לצרפת לערוך חשבון נפש לאומי ולבחון את כישלונותיה, במקום להסתפק בנאומים לאחר התקפות.
המאמר מותח ביקורת גם על התמודדות צרפת עם האסלאמיזם, ומציין כי בסקר משנת 2025, 44% מהנשאלים המוסלמים העדיפו את חוקי דתם על פני החוק הצרפתי. הכותב טוען כי פוליטיקאים צרפתים חוששים מהאלקטורט המוסלמי ומעדיפים חישובי קולות על פני עקרונות, מה שמפקיר גם את המוסלמים המתונים.
בנוסף, המאמר מזכיר אירועים היסטוריים בהם צרפת הפגינה יחס מפלה, כמו אמברגו הנשק על ישראל לפני מלחמת ששת הימים, דיכוי אכזרי של התקוממויות באלג'יריה, מדגסקר וסנגל, והכרה מאוחרת בטבח חיילים אפריקאים ב-2024, 80 שנה לאחר האירוע.
הכותב מסכם כי צרפת משלמת את מחיר היוהרה שלה, וכי זכויות אדם הוכפפו לאינטרסים שלטוניים. הוא קורא למנהיגי צרפת להכיר באחריותם, לפתוח ארכיונים ולהעניק לקורבנות מקום מכובד יותר, ומדגיש כי ההיסטוריה לא תשכח את תמיכתה לכאורה ב"כוחות הרשע של המחבלים הפלסטינים".
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
