ארבעה מצביעים יכולים לשנות את תוצאות הבחירות בישראל

ארבעה ימים בלבד לפני הבחירות לכנסת, מזהיר מנהל מכון המחקר "לזר", مناحيم لازار, כי תמונת חלוקת המנדטים שברירית וכי ההבדל בין מפלגה שתעבור את אחוז החסימה לזו שלא, עשוי להיות תלוי במספר קטן של משיבים בסקרים. לדבריו, שיעור ההצבעה בפועל עשוי להשפיע על התוצאות הסופיות ועל חלוקת המנדטים בין המחנות הפוליטיים.

בראיון לרדיו "103FM" הסביר لازאר כי תוצאותיהן של מפלגות קטנות המתקרבות לאחוז החסימה עשויות להשפיע באופן משמעותי על מפת המנדטים, והזכיר את בחירות 2022, אז מפלגת "מרצ" לא עברה את אחוז החסימה, מה שהשפיע על התוצאות הסופיות.

על פי סקר "מעריב" שפורסם ביום שישי, גוש הקואליציה זוכה ל-48 מנדטים, לעומת 54 לגוש האופוזיציה. הרשימה המשותפת והרשימה הערבית המאוחדת יקבלו יחד 14 מנדטים. מפלגתם של יוגב "יו" "הנדל" וירון "זליכה" תקבל ארבעה מנדטים, בעוד מפלגתו של עופר "וינטר" תיכשל לעבור את אחוז החסימה.

לאזאר הדגיש כי אי-מעברה של מפלגת "וינטר" את אחוז החסימה משפיע על תמונת חלוקת המנדטים. הסקר האחרון מראה נטייה לטובת גוש האופוזיציה אם "וינטר" נשאר מחוץ לכנסת, בעוד מעברם של שני "המתנדנדים" את אחוז החסימה עשוי לצמצם את הפער בין המחנות. הוא הוסיף כי תרחיש זה מזכיר את בחירות 2022, אז "מרצ" לא עברה את אחוז החסימה, והזהיר כי תוצאות הסקרים אינן מבטיחות את התוצאות הסופיות.

לגבי מתודולוגיית הסקרים, הסביר لازار כי בעוד סקר רגיל כולל כ-500 משיבים, במכון "לזר" הרחיבו את המדגם ל-1043 משיבים, והוסיפו מדגם טלפוני לשיפור הייצוג של המגזרים הערבי והחרדי. לדבריו, ההבדל בין מעבר לאי-מעבר של אחוז החסימה עשוי להיות שווה ערך לארבעה משיבים בלבד, מה שמדגים את הרגישות של תוצאות המפלגות הקרובות לסף זה. הוא הבהיר כי אין הכוונה לארבעה מצביעים בלבד שיכריעו את הבחירות, אלא שמספר קטן של תשובות עשוי לשנות את התחזית בסקר לגבי סיכויי כניסת מפלגה לכנסת.

באשר לאמינות התשובות, ציין لازار כי מכוני סקרים משתמשים במנגנונים לבדיקת סתירות ולוודא עקביות עם נתונים דמוגרפיים. תשובות סותרות בנוגע להצבעה קודמת או נטיות פוליטיות מועברות לבדיקה נוספת, אך הדבר אינו מבטיח אמת מוחלטת.

שיעור ההצבעה, לדברי لازار, הוא גורם נוסף שקשה לחזות במדויק. הוא העריך כי שיעור ההצבעה בבחירות הנוכחיות יהיה גבוה מ-70-71% בבחירות הקודמות, והמוטיבציה להצביע נראית גבוהה, במיוחד בקרב תומכי האופוזיציה והמפלגות הערביות. עם זאת, הוא הדגיש כי סקרים אינם כלי מדויק למדידת שיעור ההצבעה בפועל.

לבסוף, התייחס لازار להתנהגות מצביעים צעירים, שחלקם מצביעים לראשונה. הוא ציין כי ייתכן שדפוסי ההצבעה של דור זה, שגדל על רקע המלחמה, יהיו שונים מאלה של דורות קודמים, וכי המלחמה עשויה להביא לבגרות פוליטית רבה יותר בהשוואה לצעירים לפני עשור.