מ-3,700 ועד 96 אלף שקל לתלמיד: נתוני משרד החינוך חושפים פערי תקציב של פי 25

נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ה חושפים פערים תקציביים עצומים בין תלמידים, הנעים בין 3,750 שקל לתלמיד בתלמוד תורה בבני ברק, לבין למעלה מ-96,000 שקל לתלמיד בתיכון "עתיד דביר" בבית שמש. הממוצע הארצי עומד על כ-21,300 שקל לתלמיד יסודי, 27,900 שקל לחטיבת ביניים ו-36,300 שקל לחטיבה עליונה. הפערים הבולטים ביותר נצפים בחטיבה העליונה, שם תקציב תלמיד בחינוך הממלכתי-דתי (כ-49,300 שקל) גבוה בכ-25% מתלמיד בחינוך הממלכתי (כ-39,300 שקל), וגבוה יותר מתלמיד בחינוך הערבי (כ-37,300 שקל).

14 מתוך 20 התיכונים המובילים בתקציבם לתלמיד שייכים לזרם הממלכתי-דתי, כאשר בראש הרשימה עומדים "עתיד דביר" בבית שמש ואולפנה בבני ברק. בחינוך היסודי, בית הספר "גוונים" בקריית ארבע מוביל עם כ-71,600 שקל לתלמיד, בעיקר בשל גודל כיתה קטן (כ-7 תלמידים בממוצע). גודל כיתה קטן הוא גורם מרכזי לפערים, שכן עלות שכר המורים נגזרת ממספר שעות ההוראה לכיתה, ולא ממספר התלמידים בה.

פערים נוספים נצפו בין המחוזות: השקעה ממוצעת של כ-24,200 שקל לתלמיד יסודי בדרום לעומת כ-19,000 שקל בירושלים, ו-43,800 שקל לתלמיד בחטיבה עליונה בצפון לעומת 30,600 שקל בירושלים. חלק מהפער בירושלים מוסבר בשיעור גבוה של מוסדות חרדיים בפיקוח חלקי. תלמודי התורה הפטורים בבני ברק, שאינם מלמדים את תוכנית הליבה, מקבלים את התקציב הנמוך ביותר ומתבססים בעיקר על שכר לימוד ותרומות.

הנתונים אינם כוללים תוספות מהרשויות המקומיות. משרד החינוך עצמו מציין כי השקעה גבוהה יותר אינה מבטיחה הישגים טובים יותר, והשפעתה תלויה באיכות ההוראה. הנתונים זמינים לציבור באתר השקיפות של המשרד, ומאפשרים להורים להשוות בין בתי ספר.