החברות הישראליות כבשו את נתב"ג: מי משלם את המחיר?

פעילות נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) התאוששה כמעט לחלוטין מאז אירועי 7 באוקטובר, עם ירידה של אחוז אחד בלבד בתנועת הנוסעים הבינלאומית בספטמבר האחרון בהשוואה לספטמבר 2023, ואף עלייה של אחוז אחד במספר הטיסות הבינלאומיות. נתונים אלו מצביעים על חזרה להיקפי פעילות דומים לתקופת השיא שלפני המלחמה.

במקביל להתאוששות, נרשם זינוק של כ-74% במספר הנוסעים שטסו בחברות התעופה הישראליות, אל על, ישראייר וארקיע. צמיחה זו הושגה באמצעות הרחבת צי המטוסים המקומי, הגדלת הסכמי חכירה רטובה מחברות זרות, ומימוש הסכמי תעופה גמישים.

עם זאת, העלייה בהיקפי התנועה לוותה בירידה חדה בתחרות בשוק התעופה. הפסקת פעילותן של 31 חברות תעופה זרות שפעלו בנתב"ג ערב המלחמה, יחד עם הגידול בנתח השוק של אל על, הובילו לירידה משמעותית בתחרותיות. מגמה זו של ריכוזיות גבוהה משפיעה גם על מגזר הטסת המטען.

כיום פועלות בנתב"ג כ-25 עד 30 חברות תעופה באופן סדיר, מתוכן 3 ישראליות וכ-20-25 זרות. מספר החברות הזרות הפעילות משתנה מדי שבוע עקב שינויים ביטחוניים וביטולים, אך התחרות נמוכה משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה.

הירידה בתחרות וההתחזקות של מספר מפעילים מצומצם פוגעות בכיסו של הנוסע הישראלי. צמצום היצע המושבים הוביל לעלייה במחירי כרטיסי הטיסה, במיוחד ביעדים בהם החברות הישראליות הן המפעילות העיקריות. הריכוזיות הגבוהה מעבירה את כוח המיקוח לידי חברות התעופה, ומובילה להקשחת תנאי שינוי וביטול, וירידה בתמריץ להציע שירותים משופרים או מבצעים. המצב החדש יוצר תלות של הציבור הישראלי במספר מצומצם של חברות מקומיות, כך שכל שינוי במדיניותן משפיע ישירות על כלל האוכלוסייה.