מנדלבליט הודה: נערכו בדיקות נגד נתניהו שלא היו נעשות לאחרים
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אישר בעדותו במשפט נתניהו כי חלק מהבדיקות נגדו לא היו נערכות לאדם מן השורה. הוא הסביר כי בדיקה מקדימה לנבחר ציבור בכיר מותרת גם ללא "חשד סביר", בניגוד לאדם רגיל. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טען כי מדובר באפליה אסורה, אך מנדלבליט דחה את הטענה וטען להצדקה משפטית וציבורית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מנדלבליט אישר כי חלק מהבדיקות נגד נתניהו לא היו נערכות לאדם מן השורה.
- היועמ"ש לשעבר הסביר כי בדיקה מקדימה לנבחר ציבור בכיר מותרת גם ללא "חשד סביר".
- סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, טען כי מדובר באפליה אסורה.
- מנדלבליט דחה את טענת האפליה וטען להצדקה משפטית וציבורית לבדיקות.
- הדיון התקיים במהלך עדותו החמישית של מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בירושלים.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, אישר במהלך עדותו במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חלק מהחשדות שנבדקו בעניינו של נתניהו לא היו מובילים להליך דומה נגד אדם מן השורה. הדברים נאמרו בתגובה לשאלותיו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, שהציג אמירות מכתבה של דנה ויס, לפיהן חלק מהחשדות נגד נתניהו היו גבוליים ואולי לא היו מטופלים אילו היה מדובר באדם רגיל.
מנדלבליט הסביר כי יש להבחין בין בדיקה מקדימה לבין חקירה פלילית מלאה. לדבריו, בעוד שאצל אדם מן השורה נדרש "חשד סביר" לפתיחת חקירה, הרי שלגבי נבחרי ציבור בכירים קיימת הצדקה לבצע בדיקה מקדימה גם ללא חשד סביר, על מנת לברר טענות ולמנוע עננה מיותרת. הוא אישר כי באותה תקופה לא היה חשד סביר המצדיק חקירה מלאה, אלא "חשד" בלבד.
עו"ד חדד טען בתגובה כי ביצוע בדיקות פרטניות ופולשניות במצב כזה מהווה אפליה אסורה וסטייה מהסטנדרט המשפטי השוויוני. מנגד, מנדלבליט דחה את טענת האפליה וטען כי קיימת הצדקה משפטית וציבורית לבירור חשדות הנוגעים לבעלי תפקידים ציבוריים רמי מעלה, גם ללא בסיס ראייתי מלא, על מנת לבדוק את המידע בזהירות ולהפריך טענות שאינן מבוססות או להמשיך בהליך אם יתגלו ראיות חדשות.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
