מנדלבליט ראה את עצמו כשומר סף אבל לא ידע מה הכפופים לו עושים

במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים, היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט התייצב להעיד בתיק נתניהו, שם התעמתו עורכי הדין והצדדים. ח"כ טלי גוטליב צעקה לעברו באולם, וראש הממשלה נתניהו הצהיר כי "האמת יוצאת לאור". הסנגור עמית חדד האשים את התביעה כי "הפילו את היועץ המשפטי בפח", אך התובעת יהודית תירוש השיבה כי "הפרקליטות לא נאשמת פה". הדיון הופסק זמנית בשל התלהטות הרוחות.

מנדלבליט נדרש להסביר את ידיעותיו בזמן אמת על פעולות החוקרים, אישורו מראש ומה נודע לו בדיעבד. הוא הודה שלא הכיר פרטים משמעותיים, אך התעקש שהפעיל שיקול דעת עצמאי והראיות הצדיקו את הגשת כתב האישום. עדותו התייחסה לסעיף 17 לחוק יסוד הממשלה, הקובע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה ללא הסכמת היועמ"ש. ההגנה טענה כי החוקרים פעלו לפני קבלת אישור לבדיקת חשדות נגד נתניהו, וכי עסקו בבניית תיק נגדו, כולל שאלות לגבי גיוס שלמה פילבר כעד מדינה.

מנדלבליט אישר שהיו פעולות שלא ידע עליהן, והסכים שחריגה מהנחיותיו עלולה להיות חמורה. הוא הבחין בין איסוף מידע אגבי על ראש הממשלה במסגרת חקירה אחרת, לבין חקירה מכוונת המחייבת אישור מיוחד. הוא סיפר שכעס על האזנת סתר לנתן אשל והורה להפסיקה, והודה שתרגיל חקירה נגד ניר חפץ, תוך שימוש בעניינים אישיים, היה פסול. הוא הסביר שלא פתח בבדיקה נגד האחראים מחשש לפגיעה בחקירה המרכזית, אך הדבר עורר תמיהה לגבי הטיפול בעבירות חוקרים כאשר מדובר ב"דג שמן".

עדותו של מנדלבליט כללה גם התייחסות לחילוקי דעות עם פרקליטים, חשדות להדלפות ושינוי בהרכב צוות התיק, אותם הציגה ההגנה כראיה ללחצים, אך מנדלבליט דחה זאת כחילוקי דעות מקצועיים. הוא הודה שלא הכיר את כל 315 אירועי הסיקור בנספח לכתב האישום המתוקן בתיק 4000, והסתמך על אנשי התביעה. ההגנה טוענת שהצטברות פגמים בחקירה מלמדת על כשל מערכתי, בעוד התביעה טוענת שליקויים אינם הוכחה לתפירת תיק. מנדלבליט רואה עצמו כשומר סף, אך מודה שלא תמיד ידע מה הכפופים לו עושים, מה שמעלה את השאלה האם החוקרים ירו תחילה את החץ ורק אז סימנו את המטרה.