ארנונה, צהרונים ודיור: היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לקדם סנקציות נוספות נגד החרדים

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, פנתה לבג"ץ בבקשה לשקול הטלת סנקציות כלכליות נוספות על צעירים חרדים שלא הסדירו את מעמדם מול צה"ל. בהודעת עדכון שהוגשה אתמול (רביעי), המדינה מפרטת צעדים לקידום שלילת הטבות כמו הנחות בארנונה ובתחבורה ציבורית, סבסוד תוכניות לילדים וסיוע בדיור, לצד דרישה להגברת האכיפה הפלילית. היועמ"שית טוענת כי המדינה אינה ממצה את הכלים העומדים לרשותה וטרם גיבשה מדיניות אכיפה כלכלית סדורה, למרות שנדרשה לעשות זאת על ידי בג"ץ.

הצעדים המוצעים כוללים התניית קבלת הטבות בהסדרת מעמד מול צה"ל, ללא צורך בחקיקה. לגבי הנחות בארנונה, שר הפנים מוסמך לתקן תקנות, אך הדבר טרם הושלם עקב היעדר שר פנים מכהן. בתחום התחבורה הציבורית, ועדת המחירים המליצה לשלול הנחות מחייבי גיוס שלא הסדירו מעמד, אך שרי התחבורה והאוצר טרם החליטו על תיקון הצווים.

בנוסף, נבחנת שלילת הזכאות לילדים חרדים ליהנות מתוכניות "ניצנים" ו"בית הספר של החופש הגדול". גורמי האוצר סבורים שהדבר ישפיע משמעותית על הציבור החרדי, בשל שיעור השימוש הגבוה בתוכניות. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הנחה לפעול להחלת התנאי החל מ-2027, אך מנכ"ל משרד החינוך סבור שאין היתכנות ליישום בלוחות זמנים אלו. בתחום הדיור, צוות בין-משרדי המליץ להתנות סיוע במשכנתא בהסדרת מעמד, ודיון בנושא נקבע לסוף החודש.

במקביל, נבחנים צעדים נוספים כמו התניית סיוע בשכר דירה, שלילת הנחה באגרת נישואין וביטול זכאות להקצאת מקרקעין. נכון לספטמבר 2026, נמנו בישראל 110,330 מיועדים לשירות ביטחון שהוכרזו כמשתמטים או שהוצא בעניינם צו, כאשר כ-60% מהם חרדים. מקודמים שינויים במדיניות ההעמדה לדין פלילי, הכוללים קיצור משך ההשתמטות הנדרש והחמרת הטיפול במי שנעצרו.

בנוסף, נדחו מבצעי אכיפה משותפים בין צה"ל למשטרה עקב קשיי תיאום. בין יולי לאוקטובר עוכבו או נעצרו 34 חייבי גיוס, ו-192 נוספים שוחררו עם הזמנה להתייצב. הסנקציות שכבר מופעלות כוללות שלילת סבסוד מעונות יום ומשפחתונים, התניית השתתפות בהגרלות "מחיר מטרה" בהסדרת מעמד, בדיקת מעמד במלגות, מניעת קליטת מועמדים בשירות המדינה, ושלילת הטבות מס למוסדות תורניים. כמו כן, נמנעה יציאתם מהארץ של 1,084 חייבי גיוס בין ינואר 2025 לספטמבר 2026.

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, הגיב בחריפות להודעת היועמ"שית, וכינה אותה "היועמ"שית המודחת, פעילת קפלן", וטען כי היא "רודפת את לומדי התורה" ומנסה להעלות את "שלטון השמאל" על ידי הגברת הסנקציות. הוא הזהיר כי אם השמאל יעלה לשלטון, "לאילו ממדים תגיע הדורסנות שלה".