היועצת המשפטית לממשלה: 110 אלף עריקים משירות צבאי, דרישה להטיל סנקציות כלכליות

היועצת המשפטית לממשלת ישראל הזהירה מפני התרחבות תופעת העריקות מהשירות הצבאי, וציינה כי מספר המחויבים בגיוס המפרים את החוק הגיע לכ-110 אלף איש. היא הדגישה כי המדינה אינה ממצה את כלי האכיפה העומדים לרשותה כדי להתמודד עם התופעה. הדברים נאמרו בעדכון שהוגש לבית המשפט העליון, בו הוצע לשקול מתן הוראות ביצוע נוספות למניעת הטבות כלכליות מעריקים, במטרה לחזק את אכיפת החוק ולהפעיל לחץ על הרשויות לנקוט צעדים יעילים יותר.

ההתפתחות מתרחשת על רקע המחלוקת המתמשכת בישראל בנוגע לגיוס החרדים, הנהנים מפטורים והסדרים מיוחדים הקשורים בלימוד תורה בישיבות. בשנים האחרונות גובר הלחץ לגייסם כשאר הפלגים המחויבים בשירות. בחודשים האחרונים גברו העימותים, כאשר צה"ל והמשטרה הגבירו את מאמצי איתור ופשיטה על נמלטים, ובמקביל התקיימו הפגנות חרדיות בערים שונות נגד מעצר בחורי ישיבות המסרבים להתגייס.

בתחילת אוקטובר, התפתחו עימותים בין המשטרה הצבאית למאות מפגינים בעיר מודיעין, שנועדו למנוע מעצר של בחור ישיבה מבוקש. כתוצאה מכך, הכוחות עזבו את המקום ללא מעצר. גם בירושלים ובאזורים נוספים התקיימו הפגנות שכללו חסימת כבישים ראשיים ושיבוש התנועה, והמשטרה נאלצה לפזרם. ב-20 באוקטובר, נעצרו 40 גברים חרדים בנמל התעופה בן גוריון בחשד לעריקות משירות צבאי, כך לפי הודעת צה"ל.

המעצרים באו על רקע הדיון הציבורי הגובר סביב יישום חוק הגיוס על החרדים והלחץ הגובר על הממשלה להרחיב את פעולות האכיפה. שורשי המשבר נעוצים במחלוקת ההיסטורית סביב פטורי ישיבות. ביוני 2024, פסק בית המשפט העליון כי אין בסיס חוקי להמשך הפטור הגורף מגיוס, מה שפתח פתח לגיוס המיועדים להגשה והפסקת תמיכה ממשלתית במוסדות תורניים שסטודנטים שלהם אינם מתגייסים.

מפלגות חרדיות, כמו ש"ס ויהדות התורה, מתעקשות על התנגדותן לגיוס חובה של בחורי ישיבות, בטענה שלימוד תורה הוא חובה דתית השקולה לחשיבות השירות הצבאי. מנגד, גוברות הקריאות בישראל ליישום החוק על כלל האוכלוסייה, לאור צרכי הצבא הגוברים. אזהרת היועצת המשפטית באה על רקע ביקורת גוברת על אי-אכיפה מספקת, כאשר נתונים המצביעים על פער גדול בין מספר המיועדים לגיוס למספר המעצרים בפועל, וכן האשמות נגד הממשלה והצבא בנסיגה מול הפגנות. צה"ל מצידו מדגיש כי האכיפה נמשכת ומתבצעת כחוק.

ההצעה הנידונה בבית המשפט העליון עשויה לפתוח פתח להרחבת הסנקציות על עריקים, כך שיכללו מניעת הטבות והקצבות כלכליות, בנוסף להליכים פליליים קיימים, בניסיון לדחוף את המדינה לנקוט צעדים מעשיים לצמצום התופעה.