אסטרופיזיקאים ישראלים זיהו "סופות שמש" ליד חור שחור על-מסיבי

אסטרופיזיקאים מהטכניון בחיפה, יחד עם עמיתים בינלאומיים, זיהו לראשונה התפרצות ליד חור שחור על-מסיבי במרכז הגלקסיה NGC 3783, אשר נגרמה מאותו מנגנון האחראי להתפרצויות בשמש שלנו. התופעה, המכונה "חיבור מגנטי", מתרחשת כאשר קווי שדה מגנטי מתארגנים מחדש, משחררים אנרגיה אצורה המחממת פלזמה ומאיצה חלקיקים.

במשך שנים, חוקרים שיערו שתהליכים דומים מתרחשים בליבות גלקטיות פעילות, אך עד כה לא היו הוכחות ישירות. צוות בינלאומי, בהובלת חוקרי הטכניון, השיג כעת את ההוכחות הללו. המחקר, שפורסם בכתב העת "Astrophysical Journal Letters", התבסס על עשרה ימי תצפיות שנערכו ביולי 2024 על הגלקסיה NGC 3783 באמצעות טלסקופי החלל XRISM ו-XMM-Newton, המשדרים בתחום הרנטגן.

החור השחור במרכז הגלקסיה NGC 3783 הוא בעל מסה של כ-28 מיליון מסות שמש. במהלך אחת מהתפרצויות הרנטגן שנצפו, נתגלה קשר בין קצב הגידול של הקרינה הרכה לזרימת הקרינה הקשה, אפקט שנצפה לראשונה בשמש ב-1968. החוקרים מסבירים כי חלקיקים המואצים על ידי החיבור המגנטי פולטים קרינה קשה, בעוד הפלזמה המחוממת פולטת קרינה רכה. תופעה זו, שלא נצפתה קודם ליד חורים שחורים, לוותה ברוח על-מהירה במהירות של כ-0.19 ממהירות האור, המהווה מקבילה ל"רוח השמש".

"למרות שהתקיימות חיבור מגנטי בליבות גלקטיות פעילות נחזתה מזמן, מאמר זה מציג את גילויו הישיר הראשון", ציינו המחברים. בהשוואה לשמש, בה לולאות מגנטיות מגיעות לעשרות אלפי קילומטרים, הלולאה המגנטית שגרמה להתפרצות ליד החור השחור נמתחה על פני 1.2 מיליארד קילומטרים, מרחק השווה למרחק שבין השמש למסלולו של שבתאי, פי עשרות אלפי מזה שבשמש.