3.8 מיליארד דולר בסכנה: "טראמפ הוא הנשיא האחרון שיתן לנו סיוע"

התמיכה האמריקאית בישראל, שבעבר נחשבה למובנת מאליה, נמצאת בשחיקה הולכת וגוברת, לא רק בשוליים הפרו-פלסטיניים אלא גם בקרב הציבור הליברלי, צעירים רפובליקנים ובסיסי כוח פוליטיים. ד"ר אלי קוק, מרצה באוניברסיטת חיפה, מסביר כיצד תהליך זה עלול להפוך את ישראל מנכס אסטרטגי לנטל פוליטי עבור ארצות הברית, וכיצד עידן הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל מתקרב לסיומו.

הבחירות האמריקאיות הקרבות, בהן צפויים הדמוקרטים להשתלט על בית הנבחרים, עשויות להשפיע על מדיניות החוץ האמריקאית בטווח הארוך. עם זאת, בטווח הקצר, הנשיא דונלד טראמפ, באמצעות כוח הווטו שלו, מהווה מטריית הגנה ליחסי ישראל-ארה"ב. טראמפ הראה נכונות להטיל וטו על חקיקות שינסו לחסום סיוע לישראל או להטיל סנקציות, כפי שקרה בניסיון לחסום משלוחי נשק. למרות זאת, תמיכתו הנלהבת בישראל, הכוללת העברת השגרירות והסכמי אברהם, יצרה בקרב הדמוקרטים תפיסה שלישראל יש קשר הדוק עם הממשל הרפובליקני, מה שעלול להוביל להתנגדות גוברת.

השחיקה בתמיכה אינה מוגבלת עוד לדמוקרטים; סקרים מצביעים על שינוי גם בקרב רפובליקנים צעירים. קוק מציין כי המלחמה באיראן, והחשש מעליית מחירי הדלק, תרמו לתפיסה שלישראל יש חלק בגרירת ארה"ב למלחמות במזרח התיכון. תפיסה זו, המקושרת לטראמפ, גורמת לאמריקאים רבים לקלל את הנשיא וגם את ישראל בעת מילוי הדלק.

הברית בין ארה"ב לישראל נשענת על אינטרסים משותפים, אך גם על אהדה, שיקולים גיאופוליטיים וכסף יהודי. עם זאת, יותר ויותר אנשים רציניים, לא רק בשוליים, רואים בישראל נטל פוליטי, במיוחד לאור המלחמה באיראן והמצב במזרח התיכון. גם אם מקורות מימון פרו-פלסטיניים משפיעים, הציבור הליברלי בארה"ב אינו זקוק להם כדי לראות בישראל בעייתית.

קוק מעריך כי עידן הסיוע הביטחוני בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה עומד להסתיים, וכי טראמפ עשוי להיות הנשיא הציוני האחרון שיעניק סיוע כזה. גם אם ייבחר נשיא דמוקרטי או רפובליקני אחר, סביר להניח שהסיוע לא יימשך באותה רמה. בנוסף, טראמפ מחליש את ההגנה האירופית מפני סנקציות, ומעודד את אירופה לפתח יכולות הגנה עצמאיות, מה שמחליש את מעמדה של ארה"ב בעולם.

לדברי קוק, ישראל יכולה לשפר את עמדתה מול הדמוקרטים על ידי הצגתה כפחות אגרסיבית, אך הדבר תלוי בשינוי מדיניות פנימי בישראל. הוא מטיל ספק אם מנהיגים ישראלים עתידיים, כמו לפיד, איזנקוט או בנט, יציגו שפה של שלום ותהליך מדיני. נתניהו, אחד האנשים הלא פופולריים בארה"ב, עשוי לנסות להציג את צמצום הסיוע כבחירה שלו, אך המגמה ברורה. דעת הקהל האמריקאית כלפי ישראל הפכה רגשית, ולא רק רציונלית, וזהו שינוי עמוק שקשה להפוך.