חשש בישראל מהתפרצות אלימות של מתנחלים ביהודה ושומרון לאחר הבחירות

גורמי ביטחון ישראלים חוששים מהסלמה באלימות מתנחלים כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון, בעקבות הבחירות לכנסת שיתקיימו בשבוע הבא. הערכות מצביעות על אפשרות שקבוצות ימין קיצוני יבצעו סדרת תקיפות ותנועות התיישבות מתואמות, הכוללות השתלטות על קרקעות והקמת מאחזים חדשים, אם תוצאות הבחירות יובילו לחילופי שלטון. על פי דיווח ב"הארץ", המבוסס על מקורות המעורים בהערכות המצב בצה"ל, מערכת הביטחון חוששת שקבוצות מתנחלים קיצוניות לא יקבלו את העברת השלטון לממשלה אחרת, ויפעלו להקמת עובדות בשטח ביהודה ושומרון, מחשש שהממשלה הבאה תפנה מאחזים. מקורות ביטחוניים ציינו כי השבועות הקרובים יהוו מבחן ליכולת הרשויות לאכוף את החוק באזור, לאור חשש מ"מתקפה חטופה" הכוללת השתלטות על שטחי קרקע נוספים, הקמת מאחזים וביצוע תקיפות מתואמות נגד האוכלוסייה. בעקבות זאת, צה"ל מגביר את כוחותיו ביהודה ושומרון ודורש תגבור של יחידות מג"ב, במיוחד באזורים בהם פועלות קבוצות מתנחלים המוכרות בביצוע תקיפות נגד פלסטינים.

מקורות ביטחוניים הביעו תחושת חוסר אונים גוברת מול תקיפות המתנחלים, בשל היקפן הרחב ויכולת המבצעים לפעול במקביל במספר זירות. כוחות הביטחון מתמודדים עם התקיפות לאחר מעשה, וגורמים המעורים במצב מודים כי "הצבא, השב"כ והמשטרה איבדו שליטה על האזור". נטען כי לא נעשה מאמץ אמיתי להשבת השליטה, וכי גורמים בצה"ל תהו מדוע לא הוכנה תוכנית מבצעית למניעת התקיפות, למרות היכרות עם אזורי הפעילות וזהות התוקפים המרכזיים. הגברת הכוחות עשויה לשפר את מהירות התגובה, אך אינה מטפלת בסוגיית סדרי העדיפויות של הצבא או ביכולתו למנוע את התקיפות לפני התרחשותן.

בתוך כך, ראש אגף המבצעים בצה"ל, אייל זמיר, קיים ביום שלישי דיון חירום בנושא, בהשתתפות בכירים מהמערכת הביטחונית. הדיון הסתיים ללא החלטות חדשות ומהותיות, למרות האזהרות על התרחבות התקיפות סביב הבחירות. היעדרות נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ומועצת הביטחון הלאומי עוררה ביקורת בפיקוד המרכז של צה"ל, שכן חומרת המצב מחייבת מעורבות ישירה של ההנהגה הפוליטית. גורם המעורה בדיונים תיאר את הפגישה כ"הערכת מצב" בלבד, ללא צעדים מעשיים, והצביע על כך שהמשתתפים היו מודעים לעמדה הפוליטית בנוגע לטיפול במתנחלים התוקפים.

במקום מעצרים מנהליים, שר הביטחון נמנע מלהשתמש בהם נגד מתנחלים, וגורמים ביטחוניים מתכננים להוציא צווי הרחקה נגד פעילים המעורבים בהסתה לאלימות או בתקיפות. צה"ל והשב"כ דורשים להרחיב את צווי ההרחקה ולהגדיל את מספר המתנחלים הנכללים בהם, בניסיון להגביל את יכולת הארגון של קבוצות קיצוניות. עם זאת, הוכרה המגבלה של צווי הרחקה, שכן הם עשויים למנוע מאנשים מסוימים להגיע לאזורים מסוימים, אך אינם מונעים הקמת מאחזים, השתלטות על קרקעות או תקיפת תושבים.