משבר הילודה כבר סוחף את כל העולם, רק לישראל הוא לא הגיע. עדיין

מחקר חדש של חוקרי דמוגרפיה מאוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת נורת'ווסטרן חושף כי משבר הילודה העולמי, שבעבר נחשב לבעיה של מדינות מפותחות, מתפשט במהירות גם למדינות מתפתחות. החוקרים בחנו נתוני פריון ב־236 מדינות וטריטוריות מאז 1950 ומצאו מגמה שלילית ברורה ב־219 מהן. מדינות כמו קולומביה, תאילנד, טורקיה, מקסיקו, סין וארגנטינה מציגות ירידה דרמטית בשיעורי הילודה, חלקן מתחת לרמת התחלופה הדרושה של 2.1 ילדים לאישה. החוקרים אף מעריכים שהאוכלוסייה הגלובלית תחל לקטון ב־2056, מוקדם יותר מתחזיות האו"ם.

באופן מפתיע, המחקר מצביע על שינוי במגמה המסורתית לפיה עושר מוביל לירידה בילודה. בעוד שמחוץ למדינות המפותחות עדיין קיימת קורלציה שלילית בין רמת החיים לשיעור הפריון, במדינות ה־OECD נצפתה מהפך מאז 1977, כאשר גידול בעושר מלווה כעת בגידול במספר הילדים. תופעה זו נצפית גם במדינות מתפתחות, שם הכשרה עסקית או עלייה בהכנסה מובילות לגידול בילודה.

ישראל מהווה חריגה בולטת מהמגמה העולמית. שיעור הפריון בישראל עומד על 2.87 ילדים לאישה, גבוה משמעותית ממדינות מפותחות אחרות. החוקרים מציינים כי ייחודיות זו אינה נובעת רק מהאוכלוסייה החרדית, אלא גם משיעורי פריון גבוהים יחסית בקרב נשים חילוניות. גורמים אפשריים לכך כוללים טראומה היסטורית, חיים במדינה במצב לוחמה מתמיד, ותרבות משפחתית קהילתית חזקה.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי החריגה הישראלית עשויה להיות זמנית. מגמות של דחיית גיל הלידה בקרב נשים חילוניות וירידה בפריון בקרב חרדים ודתיים עלולות להוביל לירידה בשיעור הפריון הכולל בעתיד. המחקר מדגיש את הצורך של ישראל להשקיע בתשתיות ובחינוך כדי להתמודד עם גידול האוכלוסייה, ומצביע על כך שהצלחתה של ישראל לשמור על שיעורי ילודה גבוהים במודרניות יכולה להוות מודל למערב.