אי אימון: השפעת קפריסין על המאמן הישראלי

ברק יצחקי, שאימן והצליח בשנתיים האחרונות בבית"ר ירושלים, מונה למאמן אנורתוזיס, קבוצה הנאבקת בתחתית הליגה בקפריסין. מטרתו היא להצליח באי השכן, מה שעשוי לאפשר לו להתקדם למחוזות חדשים. ההיסטוריה של מאמנים ישראלים בקפריסין מראה כי הצלחה שם אינה מובטחת, ורבים לא החזיקו מעמד זמן רב.

יוסי מזרחי אימן את אפולון לימסול ב-2007, אך הקדנציה הקצרה שלו לא השפיעה משמעותית על הקריירה שלו, והוא חזר לישראל לסייע למ.ס. אשדוד.

אלי גוטמן יצא לקפריסין בתקופת שפל בקריירה, אימן את פראלימני ואת א.א.ל לימסול, ומשם חזר לישראל והגיע להצלחה גדולה עם הפועל תל אביב, כולל זכייה בדאבל והגעה לליגת האלופות. קפריסין היוותה עבורו הזדמנות להרים מחדש את הקריירה.

ניר קלינגר אימן חמש קבוצות שונות בקפריסין בין 2006 ל-2010, תקופה שהגיעה לאחר פיטורים ממכבי תל אביב. למרות שהשהות הייתה ארוכה, קשה לומר שהיא קידמה את מעמדו בכדורגל הישראלי.

רוני לוי אימן את אנורתוזיס בשתי קדנציות, שהסתיימו בהתפטרות. למרות הצלחות מסוימות, כמו הגעה למקום הרביעי ואימון הנבחרת, קשה לומר שהקדנציות השפיעו משמעותית על הקריירה שלו.

רן בן שמעון נחשב לסיפור הקפריסאי המוצלח ביותר, בעיקר בזכות אימון נבחרת קפריסין. הוא אימן את א.א.ק לרנקה, ולאחר מכן את הנבחרת בשני קמפיינים. לאחרונה שב לאמן את לרנקה, אך חזר לישראל ומונה למאמן נבחרת ישראל.

בניגוד למאמנים אחרים, יצחקי יוצא לקפריסין כמאמן מצליח עם מעמד גבוה, ולא בתקופת שפל. המעבר מהווה הימור עבורו, והוא מקווה שיצלח.