מבחירות לבחירות: הבטחות הנדל"ן שלא יורדות מהפרק

מערכת הבחירות הישראלית מתאפיינת בחזרה על הבטחות בתחום הדיור, כאשר מפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית מציעות פתרונות דומים לבעיית הדיור, אך היישום בפועל לוקה בחסר. חמש הבטחות מרכזיות, שחזרו על עצמן במצעי בחירות לאורך השנים, מדגימות את הפער בין ההצהרות למציאות.

ההבטחה לקיצור הליכי התכנון והרישוי, שהועלתה על ידי מפלגות כמו ״יש עתיד״, ״כולנו״ ו״כחול לבן״, לא הביאה לקיצור משמעותי. למרות תיקוני חקיקה שנועדו לייעל את התהליך, דוח מבקר המדינה מ־2021 הצביע על זמני טיפול ארוכים בהרבה מהמתוכנן. גם הרפורמה שאפשרה לאדריכלים מורשים להוביל היתרים, שהתקדמה באיטיות, לא הביאה עד כה לשינוי דרמטי.

הבטחה נוספת, לקידום שכירות ארוכת טווח, עלתה על ידי מפלגות כמו ״יש עתיד״, ״מרצ״ ו״המחנה הציוני״. חברת ״דירה להשכיר״ הוקמה לקידום שוק זה, אך למרות שיווק של כ־37 אלף יחידות דיור, רק כ־5,000 אוכלסו בפועל, והיקף הפרויקטים עדיין קטן ביחס לביקוש.

בתחום הדיור הציבורי, הבטחות להרחבת המאגר על ידי מפלגות כמו ״העבודה״, ״מרצ״ ו״ישראל ביתנו״ לא מומשו. מאז 2011 הצטמצם מלאי הדיור הציבורי מכ־65.4 אלף ל־47.1 אלף דירות, בעיקר בשל מכירת דירות ורכישה מצומצמת של חדשות. תוכניות כמו ״לגור בכבוד״ לא זכו למקורות תקציביים מספקים, והרכישה בפועל של דירות חדשות הייתה נמוכה מהיעד.

סיוע לזוגות צעירים באמצעות תוכניות כמו ״דירה בהנחה״, שהוצגה על ידי ״יש עתיד״, ״כחול לבן״ ו״ישראל ביתנו״, אכן מספקת הנחות משמעותיות לזוכים, אך היא מסייעת רק לחלק מהנרשמים ואינה עוצרת את מגמת הירידה בשיעור בעלי הדירות.

לבסוף, ההבטחה לפירוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהועלתה על ידי ״כולנו״, ״זהות״ והליכוד״, לא יצאה לפועל. למרות שסמכויות בתחום הדיור רוכזו בידי שר האוצר משה כחלון, רמ"י נותרה הגוף המרכזי המנהל את הקרקע הציבורית.

בבחירות הנוכחיות, נושא הדיור כמעט ולא מופיע במצעי המפלגות, למעט התייחסות נקודתית של נפתלי בנט להטבה ללוחמי מילואים. ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען לירידה במחירי הדיור, אך הנתונים מראים כי למרות ירידה של 1.8% בשנה האחרונה, הדירות עדיין יקרות מאוד. מחירי השכירות אף עלו, והניסיונות להסדיר את שוק השכירות לטווח ארוך או ליצור מרשם שכירויות לא צלחו.