הבחירות בישראל: כיצד ישפיעו על הפלסטינים?

הבחירות בישראל, שיתקיימו ב-27 באוקטובר, עשויות להשפיע באופן משמעותי על עתידם הפוליטי, הכלכלי והביטחוני של הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, למרות שאינם זכאים להצביע בהן. ההשפעה נוגעת לסוגיות כמו המשך ההתנחלויות, הגבלות תנועה, כספים פלסטיניים מוקפאים והסכם הפסקת אש בעזה. מומחים סבורים שהשאלה המרכזית עבור הפלסטינים אינה אם בנימין נתניהו יישאר בשלטון, אלא אם הממשלה הבאה תשנה את המדיניות שהתגבשה בשנים האחרונות או תמשיך אותה בשינוי סגנון בלבד. גם אם יורכב קואליציה פחות קיצונית, אין זה מבטיח חזרה למשא ומתן או התחייבות לפתרון שתי המדינות. הבחירות מקבלות חשיבות נוספת לאור אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, ועליית כוחן של תנועות לאומיות ומתנחלות בישראל.

ברשות הפלסטינית מקווים להקלה בלחצים הפיננסיים והביטחוניים. תושבי עזה מקווים להפסקת אש ושיקום הרצועה, בעוד שתושבי מזרח ירושלים חוששים מהריסות בתים, הפקעת קרקעות והגבלות על חיי היום-יום. דובר הרשות הפלסטינית, מוחמד אבו ריב, ציין כי הבחירות בישראל במקביל לבחירות האמצע בארה"ב עשויות לאפשר שינוי מסוים במדיניות, אך אינו צופה פריצת דרך משמעותית.

מנתחים מעריכים כי כל ממשלה חדשה תתמודד עם מורשת חקיקתית ומוסדית של שנים, במיוחד בנוגע להתנחלויות וניהול קרקעות בגדה המערבית. לכן, הרחקת מפלגות קיצוניות מהקואליציה לא תוביל בהכרח לפירוק צעדים קיימים או להפסקת ההתפשטות ההתנחלותית. גם יריביו של נתניהו, כמו גדי איזנקוט, הביעו התנגדות לצעדי סיפוח מסוימים אך שללו הקמת מדינה פלסטינית תחת ממשלה שיקים. פער זה בין התנגדות לצעדים ספציפיים לבין קידום הסדר מדיני כולל מגביל את הציפיות הפלסטיניות, שכן ייתכן שינוי בניהול היחסים עם הרשות הפלסטינית מבלי לשנות את העמדה הישראלית הבסיסית בנוגע למדינה פלסטינית.

פרויקט ההתנחלות E1 מהווה מבחן מרכזי לממשלה הבאה. לאחרונה הוגשו מכרזים לבניית 2,167 יחידות דיור חדשות, מה שמעלה את סך היחידות המוצעות בפרויקט ל-3,401. הפרויקט מעורר חששות פלסטיניים בשל השפעתו על הרצף הטריטוריאלי בין צפון ודרום הגדה המערבית ועל הקשר בין ירושלים המזרחית לסביבתה הפלסטינית. חוקרים מציינים כי המשך בניית ההתנחלויות לפני הבחירות מעיד שהעתיד אינו תלוי רק בזהות המנצח, אלא גם בהחלטות שיתקבלו לפני כינון הממשלה החדשה וביכולתה לבטלן. במקביל, עולה מספר התקריות של תקיפות מתנחלים והתגוררויות של משפחות פלסטיניות באזור הבקעה.

הנושא הפלסטיני אינו מרכזי במערכת הבחירות הישראלית, בהשוואה לסוגיות פנים כמו גיוס חרדים. מומחים סבורים שהסיכוי לשינוי מוגבל בשל חולשת השמאל הישראלי, אך לחצים בינלאומיים ונזקים למעמד ישראל עשויים להוביל לשינוי מדיניות מסוים, ללא הבטחה לשינוי בעמדה בנוגע לזכויות פלסטיניות.

במזרח ירושלים, החששות מתמקדים בהיבטים יומיומיים כמו קרקעות, דיור, הריסות, מיסים והגבלות ביטחוניות. גורמים בממשלה הנוכחית חיזקו את נוכחותם במוסדות המשפיעים על חיי הפלסטינים, כמו ביטוח לאומי ורישום קרקעות. ארגוני ימין מדווחים על עבירות בנייה, מידע שעשוי לשמש להריסות. התקוות הפלסטיניות אינן קשורות להסדר מדיני קרוב, אלא להפסקת צעדים המשפיעים על חיי היום-יום. פער זה בין הדרישות הפלסטיניות לאפשרויות הפוליטיות בישראל גורם לכך שגם שינוי מינורי עשוי להיתפס כשיפור.

ברצועת עזה, המיקוד הוא על עתיד הפסקת האש, נסיגה ישראלית, שיקום הרצועה ועתיד נשק חמאס. תוצאות הבחירות עשויות להשפיע על מרחב התמרון של הממשלה בנושאים אלו, אך לא יכריעו לבדן את המחלוקות. קואליציה פחות תלויה במפלגות התומכות בהמשך לחץ צבאי עשויה לאפשר יותר משא ומתן, אך כל התקדמות תלויה בהסכמות בין הצדדים ובחלטות הממשלה החדשה. המשך הקואליציה הנוכחית עלול להשאיר את המחלוקות בנוגע לשלב הבא של הפסקת האש בעינן. הממשלה שתקום תתמודד עם השלכות מלחמה שהחזירה את הסוגיה הפלסטינית למרכז הבמה הבינלאומית, אך גם עם חילוקי דעות פנימיים.

במקביל לבחירות, ארגוני שלום פלסטיניים וישראליים מנסים להשיב את נוכחותם. ועידת שלום בז'נבה, שהתקיימה בסוף ספטמבר, כללה משתתפים פוליטיים, ביטחוניים וצבאיים לשעבר. גורמים אלו קוראים לממשלה הבאה להפסיק את ההתפשטות ההתנחלותית, לשחרר כספים פלסטיניים, ולפתוח במסלול מדיני רציני לסיום הכיבוש ופתרון שתי המדינות. עם זאת, יכולת ההשפעה של יוזמות אלו מוגבלת ללא שינוי במאזן הכוחות הפוליטי בישראל, לחצים בינלאומיים ותנועה פלסטינית שתחזק את הלגיטימציה של מוסדותיה. מומחים סבורים שהסתמכות על זהות ראש הממשלה בלבד אינה מספיקה, וכי יש צורך בבחינה מחודשת של הכלים הפוליטיים הפלסטיניים.

הפלסטינים מתמודדים עם שלושה תרחישים עיקריים: ממשלה פחות תלויה בסמוטריץ' ובן גביר, שתאפשר הקלה מסוימת; חזרה לקואליציה ימנית שתמשיך את מדיניות ההתנחלויות; או המשך קיפאון פוליטי אם לא יצליחו להרכיב ממשלה יציבה. המבחן האמיתי יהיה ההחלטות שיתקבלו בשטח: עתיד ההתנחלויות, כספי המסים, חופש התנועה בגדה, הצעדים במזרח ירושלים, הנסיגה והשיקום בעזה. שינוי פנים אינו מבטיח שינוי מציאות, הדורש החלטות פוליטיות, חקיקתיות וביטחוניות.