המשבר החרדי נחשף: מדוע גדולי התורה שותקים לפני הבחירות? | שלמה שמיר

לקראת הבחירות לכנסת, מפלגת 'יהדות התורה' מתמודדת ללא שינויים או חידושים משמעותיים, מה שמעלה תהיות לגבי תגובת הציבור החרדי, החסידי והליטאי. היעדר ההמלצה המסורתית להצביע למפלגה, שהייתה נהוגה במשך שנים, מעיד על התפתחות מדאיגה במגזר החרדי.

המשבר נובע מחוסר בדמות רוחנית סמכותית אחת, המקובלת על כלל הציבור החרדי. בחסידות אין אדמו״ר או רב יחיד המייצג את כלל החסידים, ובציבור הליטאי אין ראש ישיבה מרכזי שדעתו מחייבת בנושאי הצבעה. בנוסף, גדולי תורה ליטאים אינם משפיעים על החצרות החסידיות, ואף מושא ללעג בחלק מהמעגלים.

שלוש מועצות גדולי תורה פועלות בישראל: שתיים של 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' (המרכיבות את 'יהדות התורה'), ואחת של 'ש״ס' ('מועצת חכמי ישראל'). עם זאת, לא נשמעה כל דעה או המלצה מאף אחת מהמועצות הללו בנוגע להרכב הרשימות לכנסת. גם אדמו״רי החסידויות המרכזיות, כמו גור ובעלזא, נמנעים הפעם מלהתערב בהרכב הרשימה.

ההתמודדות הפנימית והחילוקי דעות על מקום ברשימת 'יהדות התורה' חושפים את הרמה הנמוכה של התנהלות חברי הכנסת של המפלגה בשנים האחרונות, שלא הניבה הישגים משמעותיים בהשפעה על צביון המדינה. למרות זאת, למפלגות 'יהדות התורה' ו'ש״ס' יש בסיס מצביעים קבוע בציבור החרדי והחסידי. השאלה שנותרת פתוחה היא כיצד יגיבו המצביעים החרדים, החסידים והליטאים, במיוחד לאור האפשרות של מפלגת 'הציבור החרדי' כתחליף.