במפלגות החרדיות תוהים כמה מנדטים שלהן בסכנה

המפלגות החרדיות, ש״ס ויהדות התורה, מתמודדות בבחירות הקרובות עם חשש משמעותי לאובדן מנדטים, בניגוד להישגים להם קיוו בעבר. ש״ס, המחזיקה כיום ב-11 מנדטים, צפויה על פי סקרים לרדת ל-7 מנדטים, כאשר השגת 9 מנדטים תיחשב להצלחה. ביהדות התורה, לה 7 מנדטים כיום, קיוו לעלות ל-8 מנדטים בזכות הריבוי הדמוגרפי, אך כעת חוששים מירידה ל-6 מנדטים עקב מפלגות מחאה.

הסיבה המרכזית לחששות נובעת משינוי במפת הפוליטית. בעבר, המפלגות החרדיות ראו עצמן חלק מגוש נתניהו, שנהנה מהזרמת משאבים. כעת, עם חוסר האפשרות לניצחון של גוש זה, המטרות הופכות טקטיות יותר, בעיקר שיפור עמדות לקראת המשא ומתן הקואליציוני, שכן גוש השינוי אינו יכול להעניק להן את חוק ההשתמטות המבוקש.

בש״ס מתמודדים עם בעיה כפולה: הבוחרים החרדים זועמים על המפלגה שלא העבירה חוק השתמטות ונשארה בממשלה תחת סנקציות, בעוד הבוחרים הדתיים והמסורתיים כועסים על תמיכתה בהשתמטות. בנוסף, תחרות מול הליכוד ועוצמה יהודית על קולות המסורתיים והפריפריה, והאיסור לדווח מהקלפיות על זהות המצביעים, מקשים על מערך המרצת המצביעים המסורתי של המפלגה.

גם ביהדות התורה חוששים מירידה באחוז ההצבעה. הציבור החרדי זועם על הכישלון במיסוד ההשתמטות. בנוסף, קיימת אי-ודאות לגבי התנהלות הפלג הירושלמי, המוביל את המאבק בגיוס, והאם רבניו יורו להצביע למפלגת מחאה. מנגד, החרדים החדשים, העובדים ומשרתים בצבא, מתנגדים למפלגות הנלחמות בהם. מפלגת הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר עשויה לכרסם בקולות החרדיים, מה שמעיד על התרופפות הציות לגדולי התורה.

ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מעריך שבעיות אלו ימנעו מיהדות התורה את המנדט השמיני, אך השביעי מובטח. המנדט השמיני יושג רק אם יהיה אחוז הצבעה כללי נמוך שיפעל לטובת המפלגה, או אם עודפיה יהיו גדולים משמעותית משל ש״ס. שרי רוט מצביעה על בעיה נוספת: ביטאון חסידות גור, "המודיע", אינו משתתף בקמפיין הבחירות בשל זעם על פרישת חסידות בעלז וסיעת שלומי אמונים מאגודת ישראל. מצב זה עלול לערער את המנדט השביעי של יהדות התורה אם יועבר מסר מהאדמו"ר בעד הימנעות.

המסר המרכזי של המפלגות החרדיות הוא שלא ייכנסו לממשלה ללא חוק השתמטות לפני הקמתה. אולם, סקרים מראים שאין אפשרות להרכיב ממשלה כזו, מה שהופך אפילו תרחיש של ממשלת מעבר אינסופית לסיוט עבורן. הן מקוות שסיבוב שני יפחית את רצון הבוחר החרדי להענישן. שיעור ההצבעה הגבוה בחברה החרדית (82.6% בממוצע) נובע ממשמעת קהילתית, לכידות חברתית, והצורך במימון מוסדות חינוך. הגידול במספר הבוחרים החרדים תואם את הגידול הטבעי (כ-4%), אך מספר המנדטים אינו גדל באותו קצב עקב גידול טבעי גבוה גם בקרב הלא-חרדים והאטה בעלייה מרוסיה. מלאך צופה שייקח 40 שנה ליהדות התורה להכפיל את מספר מנדטיה ל-14.