אירופה מסרבת ללמוד מהמלחמה שלנו - ומשחקת באש
תומצת מתוך Makor Rishon על ידי baba
המאמר טוען כי המחאות באירופה, הכוללות קריאות ל״אינתיפאדה״, הופכות את אירופה לצד במאבק הבינלאומי על מעמדה של ישראל. הכותב מתאר את האינתיפאדה כמלחמה בלתי קונבנציונלית המקדשת את המוות, ומזהיר מפני אימוץ שיטה זו על ידי אירופה. הוא מגן על פעולות ישראל בעזה ורואה בישראל נכס לאירופה במאבק נגד תרבות זו, אך מציין שישראל אינה ערוכה דיה לזירה זו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- המחאות באירופה, הכוללות קריאות ל״אינתיפאדה״, הופכות את אירופה לצד במאבק על מעמדה הבינלאומי של ישראל.
- האינתיפאדה מתוארת כמלחמה בלתי קונבנציונלית המקדשת את המוות, הופכת ילדים למגינים אנושיים ופועלת בניגוד לרצון החיים.
- הכותב מגן על פעולות ישראל בעזה, שנועדו למנוע אובדן חיי לוחמים במנהרות, ורואה בכך בחירה בחיים על פני אובדן בתים.
- המאמר מזהיר שאם אירופה תכפה על ישראל מדינה למי שמקדש את המוות, המסר יהיה שאינתיפאדה משתלמת.
- ישראל, בעלת הניסיון בזיהוי ודיכוי שיטה זו, יכולה להציע שותפות לאירופה, אך אינה ערוכה דיה לזירה זו.
המאמר טוען כי המחאות באירופה, הכוללות קריאות ל״אינתיפאדה״ והנפת דגלים פלסטיניים, אינן עוד ביטוי למחאה אלא סימן למפנה במעמדה הבינלאומי של ישראל. לטענת הכותב, אירופה חדלה להיות שופטת והפכה לצד במאבק, כאשר המחאה מאמצת את שפת האינתיפאדה. האינתיפאדה מתוארת כמלחמה בלתי קונבנציונלית המקדשת את המוות, הופכת ילדים למגינים אנושיים ופועלת בניגוד לרצון החיים הבסיסי. הדבר מיוחס להנהגה פלסטינית שנבחרה דמוקרטית, המשלמת מענקים למשפחות מחבלים ומטפחת תרבות של קידוש המוות.
הכותב מציין קריאות לאינתיפאדה בערים אירופיות כמו בולוניה, אמסטרדם, לונדון, בריסל ופריז, לצד שריפת דגל ישראל וקריאות אנטישמיות. הוא מדגיש שהאיום אינו המהגרים עצמם, אלא התנועה והתרבות המאמצות את האינתיפאדה, והסכנה שהיא תזלוג למחאה הדמוקרטית. המאמר דוחה את הטענה שמדובר בפעולות של ארגוני טרור בלבד, ומדגיש את המדיניות הממוסדת של תשלום שכר על רצח והפיכת ילדים למגן אנושי.
המאמר מנתח את ההבדל בין שדה קרב קונבנציונלי, הנשען על הרצון לחיות והרתעה, לבין האינתיפאדה השוברת את שני אלה. הוא מגן על פעולות ישראל בעזה, שנועדו למנוע אובדן חיי לוחמים במנהרות, ורואה בכך בחירה בחיים על פני אובדן בתים. הכותב מזהיר שאם אירופה תכפה על ישראל מדינה למי שמקדש את המוות, המסר יהיה שאינתיפאדה משתלמת. הוא מציע שישראל, בעלת הניסיון בזיהוי ודיכוי שיטה זו, יכולה להציע שותפות לאירופה, אך מציין שישראל עצמה אינה ערוכה דיה למלחמת הסברה זו ונדרש מיגור מוחלט של פשיעה לאומנית יהודית ביהודה ושומרון.
המאמר מסתיים באזהרה כי אירופה מקדימה להעניק פרס לפלסטינים על מה שדרשה מאחרים בעבר, ומשווה זאת להאכלה של תנין. ישראל, לטענתו, ממולאת את התנין, בעוד שבאירופה הוא כבר בתוך הבית. השאלה שנותרת היא אם אירופה תבין זאת לפני שהאינתיפאדה ברחובותיה תגיע לשלבים מתקדמים יותר.