ועידת ההשמנה 2026: קריאה לתוכנית לאומית כוללת וצמצום פערים בטיפול

ביום חמישי, 8 באוקטובר 2026, התקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות "ועידת ההשמנה 2026", בהשתתפות רופאים, חוקרים, נציגי מערכת הבריאות ותעשיית התרופות, לצד מומחים בתחומי המניעה, הטיפול והתזונה. את הוועידה הנחתה המגישה יונה לייבזון. במהלך היום התקיימו הרצאות ופאנלים שעסקו בהשמנה מהיבטים רפואיים, בריאותיים, חברתיים ופסיכולוגיים, תוך הדגשת הצורך להתייחס אליה כמחלה כרונית הדורשת אבחון, טיפול ומעקב ארוך טווח, ולא רק כעניין של מראה חיצוני או כוח רצון.

פרופסור איתמר רז הציג את היקף תופעת ההשמנה בישראל, וציין כי כ-60% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, וכי שיעור זה עולה על 30% בקרב תלמידי חטיבות הביניים. לדבריו, המאבק בהשמנה מחייב שינוי תפיסתי מהותי ושינוי באופן פעולת המערכות הבריאותיות, לצד הקצאת תקציבים הולמים. הוא קרא למעבר משיח על הבעיה לקידום תוכנית מעשית וישימה ברמה הלאומית.

היא הדגישה כי תוכנית כזו חייבת להבטיח גישה שוויונית לטיפול לכל הזקוקים לו, ללא קשר למקום מגוריהם, וקראה לצמצום פערים גאוגרפיים וחברתיים בזמינות הטיפול והשירותים הבריאותיים. הדברים נאמרו על רקע דיון רחב על פערים בין המרכז לפריפריה.

פרופסור דרור דיקר מסר כי כ-1.3 מיליון מבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר, והדגיש כי היקף התופעה מחייב כלים טיפוליים מודרניים ומקיפים. הוא דן בקשר בין בינה מלאכותית ואינטליגנציה רגשית בטיפול בהשמנה, וציין כי טכנולוגיה יכולה לסייע באבחון ומעקב, אך אינה יכולה להחליף קשר אנושי. הוא הזהיר מפני הסיכונים של השמנה בגיל צעיר והשלכותיה הבריאותיות העתידיות.

הוועידה העניקה במה גם לחוויה האישית, ואדמית כהן שיתפה את סיפורה האישי עם השמנת יתר, והדגישה את ההיבטים הפסיכולוגיים והרגשיים של המחלה. המסר המרכזי של הוועידה היה שינוי התפיסה החברתית כלפי השמנת יתר, והתייחסות אליה כמחלה כרונית המושפעת מגורמים ביולוגיים, גנטיים, פסיכולוגיים, חברתיים וסביבתיים. הוצגה חשיבות בניית מערכת טיפולית כוללת, הכוללת מניעה, חינוך בריאותי, תזונה, פעילות גופנית, תמיכה נפשית, מעקב רפואי וטיפולים תרופתיים.

הודגש כי האחריות למאבק בהשמנה אינה מוטלת רק על הפרט, אלא דורשת מדיניות ממשלתית, תקציבים, שירותי בריאות נגישים וסביבה תומכת. כמו כן, עלתה לדיון סוגיית הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה, והצורך להבטיח שוויון בגישה לטיפול רפואי מתקדם לכלל האוכלוסייה. הוועידה סיכמה כי יש צורך בתוכנית לאומית מקיפה, עם תקציבים ויעדים ברורים, המשלבת מניעה, טיפול, טכנולוגיה, תמיכה נפשית וצמצום פערים.

בנוסף, התקיימו פאנלים מקצועיים בנושאי כבד שומני, שהוצג כמחלה נפוצה בעולם עם יותר ממיליארד וחצי חולים, וכן בנושא התמודדות עם מידע רפואי מטעה ושמועות ברשתות החברתיות, והצורך של משרד הבריאות והגורמים המקצועיים לפעול לתיקון מידע ולהצגת מקורות מהימנים.