ועידת ההשמנה 2026: קריאות לתוכנית לאומית כוללת וצמצום פערים בטיפול

ביום חמישי, 8 באוקטובר 2026, התקיים במרכז פרס לשלום וחדשנות "כנס ההשמנה 2026", בהשתתפות רופאים, חוקרים, נציגי מערכת הבריאות ותעשיית התרופות, ומומחים בתחומי מניעה, טיפול ותזונה. את הכנס הנחתה המגישה יונה לייבזון, ובו נידונו היבטים רפואיים, בריאותיים, חברתיים ופסיכולוגיים של השמנת יתר, תוך הדגשה כי יש להתייחס אליה כמחלה כרונית הדורשת אבחון, טיפול ומעקב ארוכי טווח.

פרופסור איתמר רז הציג נתונים לפיהם כ-60% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל או השמנת יתר, וכי יותר מ-30% מהתלמידים בחטיבות הביניים. הוא הדגיש כי המאבק בהשמנת יתר מחייב שינוי תפיסתי ומערכתי, והקצאת תקציבים משמעותיים. רז קרא למעבר משיח על הבעיה ליישום תוכנית פעולה לאומית.

הדברים נאמרו על רקע דיון על פערים גיאוגרפיים וחברתיים בגישה לשירותי בריאות.

פרופסור דרור דיקר ציין כי כ-1.3 מיליון מבוגרים בישראל סובלים מהשמנת יתר, וכי יש צורך בכלים טיפוליים מודרניים. הוא התייחס לשילוב בין בינה מלאכותית ואינטליגנציה רגשית בטיפול, והדגיש את חשיבות הקשר האנושי. דיקר גם הזהיר מפני הסיכונים הבריאותיים של השמנת יתר בגיל צעיר.

בנוסף להרצאות המקצועיות, הוצגו גם חוויות אישיות, כמו זו של אדמית כהן, שסיפרה על התמודדותה עם השמנת יתר והקשר המורכב שלה עם אוכל. היא הדגישה כי המחלה אינה קשורה רק למשקל, אלא כוללת גם ממדים פסיכולוגיים, רגשיים והתנהגותיים.

המסר המרכזי של הכנס היה הצורך בשינוי תפיסתי בחברה כלפי השמנת יתר, והתייחסות אליה כמחלה כרונית. הועלתה דרישה לבניית מערך טיפולי כוללני, הכולל מניעה, חינוך, תזונה, פעילות גופנית, תמיכה נפשית ומעקב רפואי. הודגש כי האחריות למאבק בהשמנת יתר מוטלת לא רק על הפרט, אלא גם על הממשלה, באמצעות מדיניות, תקציבים ושירותי בריאות נגישים.

הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה עלו גם הם כנושא מרכזי, כאשר נדרש להבטיח שוויון בגישה לטיפול רפואי לכלל החולים, ללא קשר למקום מגוריהם.

הכנס סיכם כי לא ניתן להסתפק בקמפיינים נקודתיים, ויש ליישם תוכנית לאומית מקיפה, הכוללת תקציבים ויעדים ברורים, המשלבת מניעה, טיפול, טכנולוגיה, תמיכה נפשית וצמצום פערים. הצלחת המאבק תימדד בשיפור איכות החיים והפחתת הסיכון למחלות כרוניות.