מכתב שמועמד ימני לכנסת כנראה לא יכתוב

מועמד ימני לכנסת חושף התלבטויות פנימיות בקמפיין הבחירות שלו, ומודה כי אנשי הקמפיין המליצו לו להימנע מדיבור על טבח שמחת תורה ולהתייחס אליו כאל אסון טבע. לטענתו, התמקדות באסון תכעיס את הציבור ותעלה דרישות לוועדת חקירה, בעוד שהקמפיין צריך להתמקד בהישגים מאז המלחמה, כמו חיסול חמאס וחיזבאללה, התמודדות מול איראן וסוריה, השבת חטופים, יציבות כלכלית, התיישבות, תנאי אסירים והמצב בהר הבית.

עם זאת, המועמד בוחר לדבר בכנות ומודה בכשלים מנהיגיים שאפשרו את התעצמות חמאס, זלזול בכוח האויב, אי-אתגור הקונספציה הצבאית, והיעדר תשומת לב מספקת לשטח. הוא מייחס חלק מהכישלון לעיסוק יתר ברפורמה המשפטית, ומציין כי התוצאה הייתה אובדן חיי אדם רב. הוא מודה שאם הטבח היה מתרחש תחת ממשלה אחרת, הציבור היה דורש את התפטרות מנהיגיה.

המועמד מסביר כי המפלגה מתמודדת שוב לא למרות הכישלונות, אלא מתוך רצון לתקן ולהוביל תיקון, תוך הדגשת עוצמות הרוח של העם והנהגה שניסתה לנתב אותן לניצחונות צבאיים. הוא טוען שמדינת ישראל נמצאת במצב טוב ויציב יותר במזרח התיכון לאחר המלחמה, ומבקש להסביר מדוע הם מתמודדים: הם מאמינים שהם מסוגלים להוביל את העם, וכי צה"ל תחת הקבינט שלהם מסוגל להכות באויב. המועמד מבטיח שהמפלגה תגיע לכנסת הבאה במקום של בעלי תשובה, שכשלו אך התאמצו לתקן, ומקווה שזה יהפוך אותם לשליחי ציבור ראויים וצנועים יותר.