ביבי על חוט

על פי ניתוח סקרים עדכניים, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו נמצאת בצניחה חופשית, ויורדת מ-32 מנדטים בכנסת הנוכחית ל-18-22 מנדטים בסקרים. ירידה זו, המהווה אובדן של שליש עד חצי מהמצביעים, נרשמה לראשונה בתולדות הליכוד מאז עזיבת אריאל שרון את המפלגה ב-2006. הירידה מיוחסת לנתניהו בלבד, שכן הליכוד ונתניהו נתפסים כגוף אחד בלתי ניתן להפרדה.

הסקרים מצביעים על כך שהימין עדיין מוביל או משווה את כוחו לגוש "השינוי", אך לא בזכות הליכוד, אלא הודות למפלגות ימין אחרות כמו הציונות הדתית, עוצמה יהודית, זהות ועמך, וכן מצביעים מימין שאינם רוצים להצביע לנתניהו. גם המפלגות החרדיות שומרות על כוחן ומרחיקות עצמן מנתניהו.

הירידה בליכוד מורגשת במיוחד בקרב המעמד הבינוני-עירוני, שנטש את המפלגה בעקבות ההפיכה המשפטית בתחילת 2023. מגמה זו לא השתנתה גם לאחר אירועי 7 באוקטובר או ההצלחות בעזה. נתניהו נתפס כיום כפנים של כוחות אחרים, כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שמשפיעים על מדיניות הממשלה, כולל בנושאי חטופים והמלחמה.

הדומיננטיות של סמוטריץ' ובן גביר ניכרת גם לאחר 7 באוקטובר, כאשר הכתיבו לנתניהו את המשך המלחמה ודחיית עסקאות לשחרור חטופים. הם גם הצליחו לקדם חלק ממטרותיהם, כמו התנחלויות בגדה והתעללות באסירים פלסטינים. נתניהו, שבעבר התנגד לבן גביר, כעת מבטיח לו תפקידים בכירים, ומטיל ספק באירועים אלימים, בניגוד לעמדותיו הקודמות.

הימין הפשיסטי-דתי מכתיב את מדיניות הממשלה אך מניח לנתניהו להציג אותה כשלו, דבר הנוח לו מבחינה בינלאומית ופנימית. נתניהו עשוי עדיין להצליח להחזיר את המעמד הבינוני למחנה הימין, אך הדינמיקה של כוח בין נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' צפויה להישאר כפי שהיא, כאשר הקול יהיה של נתניהו אך הידיים של בן גביר וסמוטריץ'.