ניסוי כימי כושל נגד אצות בישראל: 70 טון כימיקלים לא פתרו את בעיית מתקני ההתפלה

רשות המים בישראל השקיעה 5 מיליון שקלים בניסוי כושל למלחמה באצות שגרמו להשבתת מתקני התפלה. במסגרת הניסוי הוזרמו לים 70 טון כימיקלים, בהם סולפט נחושת וסולפט אלומיניום, אך התוצאות לא היו כמצופה. ההשלכות על המערכת האקולוגית הימית טרם הובררו במלואן. כך דווח ב"כלכליסט" ב-20 באוקטובר, בהתבסס על דוח רשות המים לרבעון השלישי של 2026. הציבור לא קיבל הודעה מוקדמת על הזרמת הכימיקלים, מה שהוביל לאיסור דיג זמני על ידי משרד הבריאות כדי לבדוק את השפעת החומרים על הדגה.

האצות המיקרוסקופיות גרמו לעכירות חריגה במי הים, חלחלו דרך מסנני הכניסה וחנקו את ממברנות ההתפלה היקרות. כתוצאה מכך, חמישה מתוך שישה מתקני התפלה, המספקים 80% מצריכת המים של ישראל, פעלו חלקית בלבד מאז אוגוסט. מצב מקורות המים הטבעיים, הסובלים מבצורת, דלדול וזיהום, החריף את המשבר. רשות המים חששה מהתמשכות המשבר והחליטה לממן החלפת ממברנות למתקנים פרטיים כדי לאפשר המשך פעילות חלקית.

במקביל, הרשויות חיפשו פתרון מהיר והסכימו לניסוי של חברת BlueGreen, שקיבלה על כך 5 מיליון שקלים. הניסוי כלל הזרמת 40 טון סולפט נחושת ו-30 טון סולפט אלומיניום, חומרים רעילים לסביבה הימית. הניסוי עורר זעם ציבורי ולא השיג את מטרתו. השלכותיו האקולוגיות עדיין נחקרות. סולפט נחושת (קופרוס) משמש נגד פטריות ואצות, אך הוא פוגע גם באורגניזמים ימיים אחרים. סולפט אלומיניום משמש לטיהור מים ולקרישת חלקיקים, וכן קושר זרחן החיוני לאצות.

ד"ר צבי שטיינר מהאוניברסיטה העברית הזהיר כי סולפט נחושת עלול לפגוע באיזון האקולוגי העדין. הוא רעיל לזואופלנקטון, המשמש מזון לדגים, ואינו מתפרק במים אלא חוזר ומשתחרר. בנוסף, ריכוז גבוה של אצות שמתפרקות עלול לגרום למחסור בחמצן ולמות דגים. טיפול כימי כזה עלול גם להוביל לשגשוג אצות עמידות לנחושת. החומרים עלולים להזיק גם לבני אדם בריכוז גבוה, לגרום לגירוי בעיניים, בחילות והקאות, ואף לפגיעה באיברים פנימיים.