אנליסט: הסיוע האמריקאי לישראל והיעדר הפיקוח מחריפים את המשבר בעזה

למעלה משנה עברה מאז תחילת "הפסקת האש" בעזה, ב-10 באוקטובר 2025, אך הסכם זה או תוכנית השלום האמריקאית בת 20 הנקודות לא הביאו להתקדמות משמעותית לעצירת "הטבח" שמבצעת ישראל ברצועה. במקום הפסקת המלחמה ותחילת השיקום, המצב מחמיר עם המשך הכיבוש הישראלי, הידוק המצור, ודעיכת המשפט הבינלאומי, מה שמהווה איום על חיי הפלסטינים ומעלה חששות מפני ניסיון ישראלי לגירושם בכפייה וסיפוח הרצועה, כך לפי האנליסט האמריקאי אלכסנדר לונגלואה.

לונגלואה, שפרסם ניתוח במגזין "נשיונל אינטרסט", מציין כי ממשלת ארה"ב מציגה תמונה שונה, וכינתה את ההתקדמות כ"הישג היסטורי" ביום השנה להפסקת האש. הוא מוסיף כי "החשיבה הזו היא האיום הגדול ביותר על הפלסטינים בעזה", שכן מאז הכרזת הפסקת האש נהרגו 1,505 פלסטינים ונפצעו 5,332, בנוסף לכ-250 אלף קורבנות מאז אוקטובר 2023. ישראל ממשיכה להפציץ מטרות, לבצע חיסולים ממוקדים של בכירי חמאס, ולהרוס חלקים נרחבים מעזה, כולל ערים מרכזיות כמו רפיח, תוך "השמדת ערים" והעלמת שרידי אזרחים.

למרות שישראל מאפשרת כניסת סיוע, הוא מוגבל ביותר. מצב הביטחון התזונתי השתפר במעט, אך עדיין כ-1.2 מיליון פלסטינים נמצאים במצב של משבר או גרוע מכך. לונגלואה, העורך הראשי של "דמוקרטיה בגלות" (Democracy in Exile), טוען כי המגבלות הישראליות על מעברי הגבול תורמות לחסימה ומטרתן להפוך את החיים לבלתי נסבלים. ישראל מונעת כניסת סחורות חיוניות, דלקים, ציוד רפואי וחומרי בניין. בנוסף, יותר מ-21,000 פלסטינים ממתינים לפינוי רפואי בחו"ל, ואלפיים כבר מתו בזמן ההמתנה.

האו"ם וארגוני זכויות אדם מגנים את המדיניות הישראלית, ומומחים מתארים את המצב כ"רצח עם". בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) קבע בינואר 2024 כי קיים סיכון ממשי לפגיעה בלתי הפיכה בפלסטינים, וכי פעולות ישראל עלולות להפר את אמנת מניעת רצח העם. לונגלואה מדגיש כי "השיתוף פעולה של וושינגטון, ובירות אירופיות, באמצעות סיוע ותמיכה בישראל, מטיל כתם על הדמוקרטיה הליברלית". ארה"ב מכרה לישראל נשק בעשרות מיליארדי דולרים שגרם למותם של אזרחים פלסטינים. הוא מזהיר כי "מועצת השלום" של טראמפ עשויה לסייע לישראל ב"טיהור אתני" בעזה.

לונגלואה מוסיף כי ארה"ב ואירופה סיפקו לישראל חיפוי דיפלומטי בזירה הבינלאומית, תוך הימנעות מביקורת חריפה מחשש לפגיעה באינטרסים. הוא מציין כי הסנקציות האמריקאיות על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בשל הוצאת צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מוכיחות מגמה זו של שחיקת שלטון החוק. לונגלואה מסכם כי "העולם אינו מעדיף זכויות אדם על פני הפגנת כוח", מה שמצביע על "מותו בפועל של הסדר העולמי מבוסס הכללים". עם זאת, הוא רואה תקווה בסירוב גובר של אנשים ברחבי העולם לדיקטטורה ולפשעים, ובתמיכה הגוברת בעניין הפלסטיני ובהכרה ברצח העם בעזה. הוא מקווה שהתהליך הפוליטי יוביל לשינוי חיובי, אך מודה כי הוא "לא יגיע מהר מספיק" כדי להציל את כל הקורבנות, אך עשוי להציל את עתיד הפלסטינים. בינתיים, המצב בעזה צפוי להימשך, והמאמצים של ארגוני זכויות אדם חיוניים להפסקת רצח העם וללחץ על וושינגטון.