"הגישו כתב אישום כדי להחליף שלטון": העימות החריף בעדות מנדלבליט

הבוקר (שלישי) התקיים יום העדות השלישי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט נתניהו, אשר התפתח לעימות חריף בין סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, למנדלבליט ולתביעה. העימות נסוב סביב אישורי החקירה שניתנו לראש הממשלה, נוסח האזהרה בתיק 4000, וטענות ההגנה כי כתב האישום הוגש מתוך מניעים זרים במטרה להביא לחילופי שלטון.

במהלך החקירה הנגדית, אישר מנדלבליט כי נתניהו לא הוזהר במפורש בחשד לשוחד בתיק 4000, אלא בנוסח כללי יותר שכינה "פתלתל", אשר לדבריו התאים יותר להפרת אמונים אך יכול היה להוביל גם למקומות אחרים. הוא הודה כי נפלה תקלה בנוסח האזהרה שנמסר לנתניהו, בניגוד לנוסח שנמסר לשאול אלוביץ' בו הוזכרו במפורש עבירות שוחד ושיבוש. מנדלבליט אישר כי אישר לחקור את ראש הממשלה באזהרה בתיקים 1000, 2000 ו-4000, אך אינו זוכר אם אישר במפורש את המונח "שוחד" בתיק 4000, ואינו זוכר אם הנושא עלה בדיונים שקדמו להגשת כתב האישום.

חדד הציג מסמכים מושחרים וטען כי כתב האישום הוגש כדי להביא לחילופי שלטון, וניסה לבסס זאת על שיחות לכאורה בין מנדלבליט לתובעת יהודית תירוש, בהן הביע מנדלבליט דעות נגד נתניהו. התביעה התנגדה בחריפות לניסיונות אלו, וטענה כי ההחלטה להגיש את כתב האישום התקבלה בהליך ענייני ומקצועי על ידי גורמים רבים בפרקליטות, וכי אין להפוך את העדות לבחינת דעות אישיות של תובעים. השופט משה בר-עם ציין כי אם תובע היה מגיש כתב אישום מתוך שנאה, לא ניתן היה לעבור על כך לסדר היום, אך לא קבע כי כך אירע במקרה זה.

הדיון התלהט גם סביב השימוש במסמכים מושחרים והתנהלות הדיון, כאשר התובעת איימה לעזוב את האולם בתגובה לצעקות מצד הסנגור. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה לברר היכן ההגנה העלתה את טענת המניעים הזרים, וחדד השיב כי הוא רשאי להעלותה במסגרת טענת הגנה מן הצדק. השופטים יצאו להתייעצות ארוכה לאחר דיון ממושך בשאלת חקירת מנדלבליט על שיחותיו ועל מניעי הגשת כתב האישום.