האם שטר 200 השקלים ייעלם? הצעה לסילוקו מעוררת מחלוקת

מבקר החשבונות מגד כראם הסביר כי ההצעה לבטל את שטר 200 השקלים, שהועלתה על ידי מנהל רשות המסים, נועדה לצמצם את הכלכלה השחורה, להילחם בהעלמות מס ולהקשות על ארגוני פשיעה המשתמשים במזומן. עם זאת, הוא הדגיש כי הסיכוי ליישום ההצעה בעתיד הקרוב נמוך בשל מכשולים משפטיים ורגולטוריים.

לדברי כראם, הערכות מדברות על כך שהפחתת הכלכלה הלא-מדווחת עשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ-20 עד 30 מיליארד שקלים בשנה. הוא ציין כי הסמכות הבלעדית לביטול שטרות כסף נתונה בידי בנק ישראל.

ההצעה, שנועדה להגדיל את הכנסות המדינה ללא הטלת מסים חדשים על המעמד הבינוני, נתפסת כצעד ראשון אפשרי לקראת צמצום השימוש במזומן. שטר 200 השקלים הוא השטר בעל הערך הגבוה ביותר, ולכן הוא שימושי לעסקאות גדולות ולאחסון כסף מחוץ למערכת הבנקאית. ביטולו עשוי להקשות על החזקת סכומים גדולים במזומן, ובכך לסייע במאבק בהעלמות מס והלבנת הון.

עם זאת, ההצעה נתקלת במכשול מרכזי בדמות עמדת בנק ישראל, שקבע כי רק לו הסמכות לבטל שטרות או לשנות את הרכב הכסף הנזיל. הבנק גם ציין כי ההצעה אינה מגובה בבסיס מקצועי מספק, וכי אין תקדים בינלאומי לביטול שימוש במזומן באופן מלא. כראם הדגיש כי כל התקדמות בנושא דורשת הסכמה בין בנק ישראל למשרד האוצר, וכי היעלמות השטר בעתיד הקרוב היא כמעט בלתי אפשרית ללא הסכמה זו.

התומכים בהצעה רואים בה כלי למאבק בהעלמות מס, הלבנת הון וארגוני פשיעה. צמצום השימוש במזומן אכן יקשה על ארגונים אלו, אך לא יחסל את פעילותם. עם זאת, עולות גם חששות לגבי השפעת ההצעה על אוכלוסיות המסתמכות על מזומן, כמו קשישים וחסרי גישה נוחה לאמצעי תשלום דיגיטליים, במיוחד בחברה הערבית בה השימוש במזומן נפוץ.

כראם הוסיף כי קיימות צעדים כלכליים נוספים הנבחנים להגדלת הכנסות המדינה, כגון העלאת מס על דיבידנדים וחידוש מס על קרקעות ריקות, שמטרתו לעודד בנייה. הוא הדגיש כי המעבר לכלכלה פחות-מזומנית ידרוש שנים רבות, ואף עשורים, וכי ההצעה הנוכחית אינה מחייבת את האזרחים לוותר על תשלומים במזומן בזמן הקרוב.