מממשלת מעבר למיעוט, ומרשת ביטחון לאי-אמון | מילון היום שאחרי הבחירות

שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-26, רוב הסקרים אינם צופים לגוש כלשהו רוב של 61 מנדטים, מה שמעלה את הסבירות לתרחישים של ממשלת מעבר, ממשלת מיעוט או הסתמכות על רשת ביטחון. תהליך הרכבת הממשלה מתחיל שמונה ימים לאחר הבחירות, כאשר הנשיא יצחק הרצוג יזמן את נציגי הסיעות ויטיל את המנדט על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר. למועמד יש 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות להארכה של 14 ימים. אם ייכשל, הנשיא יכול להטיל את המשימה על מועמד אחר ל-28 ימים נוספים, או להכריז על חוסר אפשרות להרכיב ממשלה. לאחר מכן, 61 חברי כנסת יכולים לפנות לנשיא בבקשה להטיל את התפקיד על אחד מהם ל-14 ימים. אם גם ניסיון זה ייכשל, הכנסת תתפזר אוטומטית.

ממשלת מעבר היא למעשה הממשלה היוצאת, שממשיכה לכהן מכוח עקרון הרציפות עד להשבעת ממשלה חדשה, ללא קשר לתוצאות הבחירות. לממשלת מעבר סמכויות מוגבלות, ואינה יכולה לקבל החלטות בעלות השפעה עתידית או למנות בכירים. חבר הכנסת אחמד טיבי הצהיר כי לא יאפשרו לנתניהו לכהן כראש ממשלת מעבר, אך הכוונה היא לפעול למניעת המשך כהונתו.

ממשלת מיעוט היא ממשלה שהמפלגות החברות בה מחזיקות בפחות מ-61 מנדטים, אך היא שורדת בזכות הימנעות, היעדרות או תמיכה מבחוץ. תמיכה מבחוץ, או "רשת ביטחון", היא הסדר שבו מפלגה אינה מצטרפת לקואליציה אך נמנעת מהפלת הממשלה, תמורת התחייבויות בנושאים מסוימים. יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, הביע נכונות לנהל מו"מ על רשת ביטחון, אך חלק מראשי מחנה השינוי מתנגדים לשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות. גם יהדות התורה עשויה לשקול תמיכה תמורת חקיקה ותקציבים, אך הדבר עשוי לכלול דרישה לפטור מגיוס.

הדרך היחידה להפיל ממשלה בהצבעה היא באמצעות אי אמון קונסטרוקטיבי, הדורש רוב של 61 חברי כנסת. תרחיש זה מחייב שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, דבר שחלק מהמפלגות מתנגדות לו. הקרב על השליטה בכנסת עשוי להתחיל מיד לאחר הבחירות, כאשר מחנה השינוי שוקל מהלך להחלפת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מהלך שיוכל לאפשר שליטה בסדר היום החקיקתי, גם במקרה של בחירות נוספות. בית המשפט העליון קבע בעבר כי דרישה של 61 חברי כנסת לקיים הצבעה על מינוי יו"ר חדש מחייבת קיום הצבעה מיידית.