בנק ישראל לא משנה ריבית לפני בחירות? ההיסטוריה מספרת סיפור אחר

לקראת החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל, המתוכננת ליום רביעי הקרוב בשעה 16:00, שבוע בלבד לפני הבחירות לכנסת, השוק מעריך כי הריבית תישאר ללא שינוי ברמה של 3.25%. זאת למרות שמדד המחירים לצרכן בספטמבר ירד מתחת לצפיות. העיתוי מעלה את השאלה האם הבנק נמנע משינוי ריבית בסמוך לבחירות, מחשש לפרשנות פוליטית, שכן הורדת ריבית עשויה להקל על לווים ועסקים. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שבנק ישראל לא תמיד נמנע משינויים בסמוך לבחירות.

בדיקה של החלטות ריבית שניתנו לפני 12 מערכות בחירות מאז 1999 מראה כי ב-7 מהן הריבית שונתה: 5 פעמים הופחתה, פעמיים הועלתה, וב-5 מקרים נותרה ללא שינוי. דוגמאות בולטות כוללות העלאת ריבית ברבע אחוז ל-5% ב-2006, יממה לפני הבחירות, והפחתות ריבית בינואר 2001, ינואר 2009, דצמבר 2012, ופברואר 2015 (אז הגיעה לשפל היסטורי של 0.1%). באוקטובר 2022 נרשמה דווקא העלאה של 0.75% פחות מחודש לפני הבחירות, כחלק מהמאבק באינפלציה.

ב-4 מערכות בחירות בשנים 2019-2021, הריבית נותרה ללא שינוי, אך אז היא עמדה על רמות נמוכות מאוד (0.25% או 0.1%), מה שהגביל את מרחב ההפחתה. מקרה חריג היה בינואר 2003, אז יום לפני הבחירות הושארה הריבית על 8.9%, והבנק התייחס במפורש לאי-הוודאות הפוליטית והצורך בהתאמות תקציביות. הדבר מדגיש כי בחירות עשויות להשפיע על התחזית הכלכלית ועל שיקולי הריבית, אך אין בכך עדות למסורת של 'הקפאת' ריבית קבועה ערב בחירות.

האינפלציה בישראל, העומדת על 1.6% בספטמבר, נמוכה יחסית למדינות מפותחות רבות, וגם נמוכה מהצפוי. גורמים מבניים כמו התחזקות השקל, תחרות מוגברת ופיתוח משק הגז תורמים לכך. עם זאת, האינפלציה בארה"ב עלתה בספטמבר ל-3.7%, מה שמגביר חשש שהפדרל ריזרב ישמור על ריבית גבוהה לאורך זמן. פער ריביות זה עלול להפעיל לחץ לפיחות השקל. למרות שהשוק מעריך שהריבית תישאר יציבה, ישנם חזאים הצופים ירידה ל-3% בשנה הקרובה. בנק ישראל יפרסם תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת שתספק רמזים נוספים.