מצרים בוחנת התערבות צבאית בסכסוך בתימן: הסיבות וההשלכות

הפרלמנט המצרי צפוי להצביע בשבוע הבא על מתן אישור לכוחות המזוינים לסייע בהגנה על ערב הסעודית מפני התקפות החות'ים בתימן, אם ריאד תבקש זאת. מהלך זה עשוי לקרב את מצרים למעורבות צבאית ישירה בסכסוכים המוסלימים, שהתעוררו בעקבות המלחמה האמריקנית-איראנית. גורמים המקורבים לממשל המצרי מציינים כי אחת המטרות הלא מוצהרות של התערבות קהירית אפשרית היא למנוע התערבות ישראלית בסכסוך, בלחץ אמריקני, לתמיכה בריאד.

הנשיא המצרי, עבד אל-פתאח א-סיסי, ביקש את אישור הפרלמנט בנאום בו הצהיר כי מצרים "לעולם לא תשכח את אחינו במפרץ" ותנקוט "כל פעולה להגנתכם". דבריו מהווים הסלמה לעומת הטון המתין שאפיין את עמדת קהיר עד כה. למרות תמיכה פומבית בחברות המפרץ, מצרים לא התחייבה עד כה לתפקיד קרבי ישיר. דיווחים בתקשורת האמריקנית ציינו כי מטוסי קרב מצריים "ראפאל" נצפו באיחוד האמירויות במהלך ביקורו של א-סיסי במדינה במאי, אך התקשורת המצרית לא התייחסה לכך. מצרים גם שוקלת הצטרפות להסכם הגנה משותף שנחתם בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן.

שינוי הטון במצרים מגיע לאחר הסלמת התקפות החות'ים על תשתיות נפט סעודיות. בחודש שעבר ביקר יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במצרים, ודן עם א-סיסי בחשיבות הבטחת חופש השיט במצרי באב אל-מנדב ובים האדום. עבור מצרים, היציבות הכלכלית קשורה קשר הדוק למדינות המפרץ, מהן מגיעות העברות כספים משמעותיות של עובדים מצריים, התורמות למטבע חוץ ולתקציב המשפחות. ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומדינות מפרץ נוספות היוו תומכות פיננסיות מרכזיות למשטר א-סיסי מאז 2013, והעניקו עשרות מיליארדי דולרים בסיוע, פיקדונות והשקעות. א-סיסי עצמו הודה לסעודיה על תמיכתה בתקופה זו.

החששות הביטחוניים הגוברים דחפו את קהיר לנקוט עמדה פעילה יותר. מתקפת מל"ט על שתי ספינות גז בנמל דמייטה בים התיכון ביולי הדגישה כי מצרים אינה יכולה להישאר מבודדת מהסכסוך. מומחים מציינים כי מצרים חולקת אינטרס משותף עם ערב הסעודית באבטחת תנועת הספנות בים האדום, נתיב חיוני לייצוא הנפט הסעודי לאחר סגירת מצרי הורמוז. מצרים עצמה מרוויחה מיליארדי דולרים בשנה מדמי מעבר בתעלת סואץ. לכן, "ביטחון ערב הסעודית מהווה ממד של הביטחון הלאומי המצרי", לדברי חוקרים.

מצרים מחזיקה באחד הצבאות הגדולים בעולם הערבי, עם מאות אלפי חיילים פעילים ומלאי גדול של ציוד אווירי, יבשתי וימי. כוחותיה האוויריים מפעילים מטוסי "F-16" אמריקניים, "ראפאל" צרפתיים ו"מיג-29" רוסיים. מצרים מקבלת כ-1.3 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי אמריקני. בעבר, תרמה מצרים כוחות אוויר וימיים לקואליציה בראשות ערב הסעודית בתימן, וביצעה תקיפות אוויריות נגד דאע"ש בלוב. התערבות צבאית חיצונית נרחבת לא בוצעה מאז מלחמת המפרץ ב-1991. מומחים מעריכים כי סיוע מצרי אפשרי יכלול הגנה אווירית ותמיכה ימית, ולא פריסת כוחות קרקעיים בתימן עצמה. תרחישים אלו נועדו לחזק את יכולת ההתמודדות של ערב הסעודית, לשפר את השליטה בים האדום, לחלוק את נטל ההגנה ולהעלות את המחיר הפוליטי של המשך ההתקפות החות'יות.