מ-43 מנדטים ל-0.9%: עלייתו ונפילתו של בני גנץ

בני גנץ הודיע על פרישתו מהמרוץ לכנסת, שמונה ימים בלבד לפני הבחירות, ובכך סיים את דרכו הפוליטית. גנץ, שנכנס לזירה הפוליטית ב-2019 כהבטחה גדולה של מחנה המרכז-שמאל מול בנימין נתניהו, הוביל את רשימת "כחול לבן" שזכתה בסקרים ל-43 מנדטים. לאורך שבע שנים, גנץ הוביל שלוש מערכות בחירות מול נתניהו, התפצל, נכנס לממשלות, התאחד מחדש, ולבסוף נותר ללא שותפים וללא תמיכה ציבורית משמעותית, כשהמפלגה דשדשה מתחת לאחוז החסימה.

גנץ, ששימש כרמטכ"ל לשעבר, נכנס לפוליטיקה עם תדמית ממלכתית ונקייה, והציע אלטרנטיבה ביטחונית לנתניהו. הוא התחייב לפעול למען אחדות, אך הרצון להיות גשר בין המחנות הותיר אותו ללא בית פוליטי יציב. מסעו הפוליטי כלל הקמת "חוסן לישראל", התאחדות עם יאיר לפיד ומשה יעלון ל"כחול לבן", שהגיעה לשיאה ב-35 מנדטים בבחירות אפריל 2019 וב-33 מנדטים בספטמבר 2019 ובמרץ 2020.

נקודת המפנה הייתה כניסתו לממשלת אחדות עם נתניהו ב-2020, מהלך שגרר פיצול במפלגה ועזיבת "יש עתיד" ו"תל"ם". למרות שהתחייב שלא לשבת תחת נתניהו, הוא קיבל את תפקידי שר הביטחון וראש הממשלה החלופי. ממשלת החילופים לא יצאה לפועל, ובבחירות 2021 קרסה "כחול לבן" לשמונה מנדטים בלבד.

בהמשך, גנץ שירת כשר הביטחון בממשלת בנט-לפיד, וניסה לבנות מחדש בית פוליטי רחב עם "המחנה הממלכתי" שכלל את גדעון סער, גדי איזנקוט ומתן כהנא, והשיג 12 מנדטים. לאחר טבח ה-7 באוקטובר, הצטרף לממשלת החירום, אך פרש ממנה ביוני 2024. בהמשך, השותפויות התפרקו, גדעון סער הקים את "תקווה חדשה", איזנקוט וכהנא עברו למפלגת "ישר", וגם חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן ואיתן גינזבורג עזבו את המפלגה.

בסקרים האחרונים, "כחול לבן" קיבלה אחוזים בודדים, הרחק מאחוז החסימה. גנץ, שהתחייב לא לאפשר לקולות תומכיו לרדת לטמיון, פרש מהמרוץ. דרכו הפוליטית כללה יריבות מרכזית לנתניהו, כהונה כשר ביטחון וראש ממשלה חלופי, אך חיבורים שנשברו, ממשלות שלא האריכו ימים, והישארות עם רעיון האחדות ללא הכוח הפוליטי לממשו. סגנון דיבורו של גנץ, שכלל פליטות לשון וניסוחים מעורפלים, הפך גם הוא לחלק מהסיפור הפוליטי שלו.