ביקשה להחזיר 574 אלף שקל מע"מ כדי לחסוך 5.67 מיליון - ונדחתה

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור של חברה אמריקאית שניסתה לבטל חיוב במע"מ בסך 5.67 מיליון שקל על מכירת בניין בתל אביב ב-33.34 מיליון שקל. החברה, שרכשה את הבניין ב-2008, טענה כי לא הייתה זכאית לנכות מס תשומות בסך כ-574 אלף שקל בעת הרכישה, והציעה להחזיר סכום זה כדי לזכות בפטור ממס על המכירה ב-2016. השופט הרי קירש קבע כי החברה לא הוכיחה שלא הייתה זכאית לניכוי מס תשומות ב-2008, וכי הצעתה להחזיר את הסכום לאחר שנים לא מקובלת. הבניין, שכלל עשר דירות מגורים ושלוש חנויות, נמכר ב-2016 לקבוצת קשרי ים. הקונות, שסירבו לשלם את מלוא המע"מ, הגיעו להסדר פשרה ב-2019, לפיו ישלמו את המס אם רשות המסים תעמוד על כך, וכל החזר שיושג בהליכים ישתייך להן. השופט תהה מדוע המוכרת מתעקשת על הפטור, כשלפי ההסכם הקונות נושאות בנטל המע"מ. הוא קיבל את עמדת רשות המסים, שטענה כי החברה מנסה "ליהנות מכל העולמות" לאחר שהחזיקה בכסף במשך 11 שנים. השופט נמנע מלקבוע אם הניכוי ב-2008 היה כדין, אך קבע כי תכלית החוק היא הקבלה בין מס תשומות למס עסקאות, וכי החברה לא הוכיחה שלא הייתה זכאית לניכוי. החברה חויבה בהוצאות משפט של 35 אלף שקל.

החברה טענה כי מאחר שהבניין שימש בעיקר להשכרה למגורים, שהיא עסקה פטורה ממע"מ, לא הייתה זכאית לנכות את מס התשומות בעת הרכישה ב-2008. לפי סעיף 31(4) לחוק מע"מ, מכירת נכס שבעת רכישתו לא ניתן היה לנכות את מס התשומות בגינו, פטורה ממס. השופט קירש ציין את ה"מצב המשונה" בו המנהל מנסה להוכיח זכאות לניכוי מס תשומות, בעוד המערערת מנסה להוכיח העדר זכאות. רשות המסים טענה כי הבניין נרכש כדי להימכר ברווח, והצביעה על הכנסה שוטפת גבוהה ועל בקשה לתיק מידע לעירייה ב-2013. החברה טענה שלא היו תוכניות עסקיות או אדריכליות. השופט קיבל את עמדת החברה שלא נמצאו ראיות לכוונה להרוס או למכור את הבניין ב-2008. הוא גם דחה את טענת רשות המסים לדפוס פעולה, שכן הבניין הוחזק והושכר שמונה שנים. השופט דחה את טענת ההשתק השיפוטי של החברה, שכן טענותיה בהליך הנוכחי התנגשו עם טענותיה בהליך קודם, אך לא דחה את הערעור על בסיס זה בלבד. בסופו של דבר, הקונות יישאו בתוצאה הכספית של ההליך.