החוב זינק בשל המלחמה. האם הגיע הזמן להחזיר את מלווה החובה?
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
עלות המלחמה הנוכחית מוערכת בכ-400 מיליארד שקל, והיא צפויה להגדיל את יחס החוב-תוצר לכ-70% עד 2026. מוצע לגייס לפחות 20 מיליארד שקל באמצעות "מלווה חובה לאומי" פרוגרסיבי, שיגייס הון מהציבור בתנאים נוחים. מהלך זה, שכבר יושם בעבר, נועד להפחית את עלויות המימון ולהציג אחריות כלכלית בינלאומית.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- עלות המלחמה הנוכחית מוערכת בכ-400 מיליארד שקל, והיא צפויה להגדיל את יחס החוב-תוצר לכ-70% עד 2026.
- מוצע לגייס לפחות 20 מיליארד שקל באמצעות "מלווה חובה לאומי" פרוגרסיבי.
- המלווה יגייס הון מהציבור בתנאים נוחים וארוכי טווח, ויפחית את התלות בשווקים הבינלאומיים.
- גובה ההשתתפות במלווה ייקבע לפי מדרגות הכנסה, תוך התחשבות במבנה המשפחה.
- ישראל הפעילה מלוות דומים בעבר, לאחר מלחמת יום הכיפורים וב-1982.
- המהלך נועד להציג אחריות כלכלית בינלאומית ולהעניק לדור הבא נקודת פתיחה יציבה יותר.
המלחמה הנוכחית, שהחלה באוקטובר 2023, צפויה להותיר חוב כלכלי כבד של כ-400 מיליארד שקל, שיכביד על תקציב המדינה לשנים רבות. יחס החוב-תוצר, שעמד על 60% ב-2023, צפוי להגיע לכ-70% עד סוף 2026. הממשלה הבאה תתמודד עם הצורך לממן את החוב מבלי לפגוע בשירותים ציבוריים או בצמיחה.
כפתרון מוצע להחזר החוב, מוצג הרעיון של "מלווה חובה לאומי" בהיקף של לפחות 20 מיליארד שקל. מהלך זה נועד לגייס הון מהציבור המקומי בתנאים נוחים וארוכי טווח, ובכך להפחית את התלות בשווקים הבינלאומיים ולהוזיל את עלויות המימון, במיוחד לאור עליית הריביות והסיכונים הגיאופוליטיים.
מלווה החובה המוצע יהיה פרוגרסיבי, כאשר גובה ההשתתפות ייקבע לפי מדרגות הכנסה, תוך התחשבות במבנה המשפחה. המלווה יובטח בתשואה מוסדרת ויוחזר במועד מוגדר. ישראל הפעילה מלוות דומים בעבר, לאחר מלחמת יום הכיפורים וב-1982, כדי להתמודד עם מצוקות ביטחוניות וכלכליות.
המהלך נתפס לא רק כפתרון פיננסי, אלא גם כמסר לעולם על אחריותה הכלכלית של ישראל. הוא יאפשר למדינה לגייס משאבים פנימיים ולהציג תמונה פיסקלית יציבה יותר למשקיעים ולגופי דירוג בינלאומיים, ובכך להעניק לדור הבא נקודת פתיחה כלכלית טובה יותר.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.