ישראל הולכת להישאר בחושך: הצריכה תזנק פי 2.7, ואין ממי לקנות חשמל

על פי תחזית חדשה של חברת נגה, האחראית לניהול מערכת החשמל הארצית, ישראל צפויה להתמודד עם מחסור חמור בחשמל עד שנת 2050. הסיבה העיקרית היא זינוק של פי 2.7 בצריכת החשמל, הנובע משילוב של חוות שרתים, כלי רכב חשמליים ומשבר האקלים. ישראל, שאינה יכולה לייבא חשמל משכנותיה, תצטרך להגדיל משמעותית את ייצור החשמל שלה.

הדוח מציג ארבעה תרחישים לשנת 2050, כאשר בתרחיש השמרני-בינוני, הצריכה השנתית צפויה להגיע לכ-187 מיליארד קילו-וואט-שעה, לעומת כ-80 מיליארד קילו-וואט-שעה כיום. משמעות הדבר היא שיש לבנות מערכת חשמל חדשה, בהיקף של פי 1.5 מהתשתית הקיימת מאז קום המדינה. כבר עד שנת 2030, הביקוש צפוי לעלות ל-97 עד 109 מיליארד קילו-וואט-שעה, מה שמחייב היערכות תכנונית מיידית.

שלושה גורמים עיקריים דוחפים את הזינוק בצריכה: חוות שרתים, שיעבדו כמויות אדירות של אנרגיה וידרשו קירור רציף, צפויות לצרוך עד 37 מיליארד קילו-וואט-שעה ב-2050. כלי רכב חשמליים, שצפויים להגיע לכ-19 מיליארד קילו-וואט-שעה ב-2050, עלולים ליצור עומסים בשעות השיא אם לא תונהג טעינה מנוהלת. משבר האקלים, המתבטא בעלייה במספר ימי החום הקיצוניים, מגביר את השימוש במזגנים ומוסיף עוד 2.5 עד 4.5 מיליארד קילו-וואט-שעה לצריכה השנתית.

הדוח מזהיר כי עיכובים בתכנון והקמת תשתיות חדשות, הנמשכים בין חמש לעשר שנים, עלולים ליצור צוואר בקבוק קריטי כבר ב-2030. פער זה בין הזינוק בביקוש ליכולת הייצור וההולכה עלול להוביל להתייקרות תעריפי החשמל ולהגברת הסיכון להפסקות חשמל יזומות בימי הקיץ החמים. בנוסף, יותר מ-70% מהחשמל בישראל מיוצר מגז טבעי, ועם הפסקת השימוש בפחם הנתח צפוי לעלות. אם הגז הטבעי יאזל מוקדם מהצפוי, הדבר עלול להחריף את המחסור בחשמל.