קלפי או טילים? הדילמה שמעסיקה את טראמפ ונתניהו | יאיר מרטון

המאמר דן בדילמה העומדת בפני נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בנוגע לאפשרות של עימות צבאי עם איראן, ובפרט כיצד לוח השנה הפוליטי, הכולל בחירות בישראל ובארצות הברית, משפיע על קבלת ההחלטות.

הפסקת האש במלחמה שפרצה בפברואר לא פתרה את המחלוקות הבסיסיות. טראמפ הודיע ב-8 באוקטובר כי ארה"ב לא תבצע תקיפות נוספות באיראן לפני בחירות האמצע, אך הצהרה זו אינה התחייבות להסכם ארוך טווח. האינטרסים של ישראל וארה"ב חופפים אך אינם זהים: ישראל עשויה להעדיף פעולה מוקדמת אם ייווצר חלון הזדמנויות מבצעי, בעוד ארה"ב עשויה להעדיף לחץ כלכלי ומשא ומתן. כישלון מהלכים מדיניים או שינוי בהערכת האיום עלולים לשנות את החשבון בשתי הבירות.

השאלה אם תהיה תקיפה תלויה לא רק בכוונות המנהיגים, אלא גם בהתנהלות טהרן, באיכות המודיעין, במצב הכוננות, ביכולת להגן על העורף ובשאלה אם קיימת מטרה צבאית בת השגה שניתן לשמר את הישגיה לאורך זמן. הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר ובארה"ב ב-3 בנובמבר מציבות את ההחלטות בתקופה רגישה, וקיים חשש שעימות צבאי עלול להעניק למנהיגים הישג תודעתי או לשנות את סדר היום.

הסכנה העיקרית היא התנגשות בין לוח השנה הפוליטי ללוח הזמנים המבצעי, שעלולה לפגוע בשיקול הדעת. תקיפה מוקדמת מדי עלולה לגרור את ישראל למערכה ללא תנאים מספקים, בעוד המתנה ממושכת מדי עלולה לאפשר לאיום להתעצם. דחיית בחירות בישראל, אם תפרוץ מערכה רחבה, היא אפשרות אך אינה אוטומטית ומחייבת בחינה משפטית ומוסדית. המאמר מדגיש כי אין הצדקה לקבוע שהעימות בלתי נמנע, ומנהיגות נמדדת ביכולת להימנע ממלחמה כשאין לה תוחלת, ובנכונות לפעול כשהמחיר של אי-פעולה גבוה יותר. השאלה המרכזית היא אם טראמפ ונתניהו מסוגלים להבחין בין ניצחון פוליטי קצר טווח לבין ביטחון אסטרטגי ארוך טווח, שכן טעות כזו במזרח התיכון עלולה לעלות בהרבה יותר מקולות בקלפי.