רומן שהתחיל בחדר הטיפולים הסתיים בוועדת המשמעת
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
ועדת המשמעת של משרד הבריאות שללה רישיונה של פסיכולוגית קלינית לשנתיים, לאחר שקיימה קשר רומנטי עם מטופלת, גם לאחר סיום הטיפול. המטופלת טוענת שהקשר היה בהסכמה, אך הוועדה קבעה כי הפגיעה באמון הציבור במקצוע מחייבת ענישה. הפסיכולוגית הגישה ערעור על ההחלטה, בטענה כי מדובר במקרה תקדימי וכי העונש חמור מדי.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- רישיונה של פסיכולוגית קלינית נשלל לשנתיים בשל קשר רומנטי עם מטופלת.
- הפסיכולוגית המשיכה לטפל במטופלת גם לאחר שפיתחה כלפיה רגשות רומנטיים.
- הקשר הרומנטי עם המטופלת נמשך גם כשלושה חודשים לאחר סיום הטיפול.
- המטופלת טוענת שהקשר היה בהסכמה, אך משרד הבריאות מדגיש פגיעה באמון הציבור.
- הפסיכולוגית הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה.
- זהו המקרה הראשון מסוגו בישראל של יחסי מין עם מטופלת לשעבר המגיע להליך משפטי.
ועדת המשמעת של משרד הבריאות שללה את רישיונה של פסיכולוגית קלינית מצפון הארץ, המכונה מ', לשנתיים. העונש החמור נובע משתי סיבות עיקריות: ראשית, המשך טיפול בפועל גם לאחר שנוצר קשר רומנטי עם מטופלת, ששמה נ'. שנית, קיום קשר רומנטי-אינטימי עם נ' כשלושה חודשים בלבד לאחר סיום הטיפול, בניגוד לתקופת צינון של שלוש שנים הנדרשת על פי חוק. הוועדה הרשיעה את מ' בחריגה מנורמות מקצועיות ואתיות, תוך פריצת גבולות המרחב הטיפולי.
המטופלת נ' לא הגישה את התלונה, ואף העידה כי הקשר היה בהסכמה וברצון הדדי. עורך דינה של מ', ערן קייזמן, טוען כי מדובר ב"פשע ללא קורבן" ומגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. עם זאת, הסיפור הוא תקדימי בישראל, שכן זהו המקרה הראשון מסוגו המגיע להליך משפטי-משמעתי של יחסי מין עם מטופלת לשעבר. עורך דין מטעם משרד הבריאות, יונתן ברג, ציין כי היעדר תקדים אינו מונע מהוועדה להטיל עונש חמור.
ועדת המשמעת קבעה כי העובדות אינן במחלוקת: מ' המשיכה לטפל בנ' במשך כשמונה חודשים, תוך שהיא מפתחת רגשות רומנטיים כלפיה, דבר שיכול היה להשפיע על הטיפול. למרות שהמטופלת הביעה רגשות כלפי המטפלת, ועל אף שמ' המליצה על העברתה למטפל אחר, היא המשיכה בטיפול גם לאחר שרגשותיה הרומנטיים התפתחו. התלונה הוגשה על ידי המדריכה הטיפולית של מ' בקופת החולים.
הוועדה הדגישה כי אינה שופטת רגשות אישיים, אך מכיוון שהקשר נולד על רקע טיפולי, יש לבחון אותו מנקודת מבט של חובות מקצועיות ואינטרס ציבורי. לטענת משרד הבריאות, הפגיעה המרכזית היא באמון הציבור במקצוע הפסיכולוגיה, וכי קבלת טענות כמו "הסכמה" או "חוסר תלות" עלולה לאפשר למטפלים לחרוג מהאיסורים. סנגורה של מ' ביקש חלופות לעונש שלילת הרישיון, בעוד הקובל דרש חמש שנות השעיה. נ' עצמה טוענת ל"סטייה משמעותית ממדיניות הענישה".
מוזכרים