בית הדין חישב לפי הנטו - ומנכ"ל חברת הווייפ יקבל עוד כ-15.7 אלף שקל
תומצת מתוך Bizportal על ידי baba
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים של מנכ"ל לשעבר בחברת סוויט ספוט וייפ לפי שכר הברוטו, מה שהוסיף לו כ-15.7 אלף שקל. המנכ"ל לשעבר טען כי שכרו האמיתי היה גבוה משמעותית, בעוד החברה טענה כי התפטר ודרשה ממנו פיצויים. בית הדין קבע כי סיום העסקתו היווה פיטורים, ודחה את טענות החברה בנוגע לניצול חופשה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית הדין הארצי לעבודה קבע כי פיצויי פיטורים יחושבו לפי שכר ברוטו, והוסיף למנכ"ל לשעבר כ-15.7 אלף שקל.
- המנכ"ל לשעבר טען כי שכרו האמיתי היה גבוה משמעותית ממה שהופיע בתלושי השכר.
- החברה טענה כי המנכ"ל התפטר ללא הודעה מוקדמת ודרשה ממנו כ-259 אלף שקל.
- בית הדין הארצי קבע כי סיום העסקתו היווה פיטורים, בניגוד לטענת החברה.
- נדחתה טענת החברה כי המנכ"ל ניצל 21 ימי חופשה, בשל אי עמידה בדרישות החוק.
- חלק מתביעת המנכ"ל נדחה עקב אי הגשת תחשיב מתאים להפרשי הפקדות לפנסיה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים של מנכ"ל לשעבר בחברת סוויט ספוט וייפ לפי שכר הברוטו, ולא לפי הנטו כפי שנקבע בתחילה. בעקבות זאת, זכויותיו של המנכ"ל לשעבר יחושבו לפי שכר של 15,808 שקל ברוטו, לעומת 12,500 שקל נטו שנקבעו בבית הדין האזורי. התיקון, שנעשה ב-16 באוקטובר, הוסיף לו כ-15.7 אלף שקל, כך שסך הפיצויים שיפסקו לו יעמוד על כ-58 אלף שקל לפני ריבית.
המנכ"ל לשעבר, שכיהן בתפקיד מאוגוסט 2018 ועד סוף אפריל 2021, טען כי שכרו האמיתי היה גבוה משמעותית ממה ששיקפו תלושי השכר, וכי חלק מהשכר שולם במזומן או בהעברה בנקאית. הוא תבע סכומים שונים, ביניהם 150 אלף שקל על פי הסכם עבודה שלא נחתם לטענת החברה, ו-50 אלף שקל על פיטורים שלא כדין. החברה, לעומת זאת, טענה כי המנכ"ל התפטר ללא הודעה מוקדמת ודרשה ממנו כ-259 אלף שקל בתביעה שכנגד, בטענה שקיבל עמלות ביתר וגרם הפסדים לחברה.
בית הדין האזורי דחה את רוב רכיבי התביעה של המנכ"ל, אך קבע כי פוטר, ודחה את התביעה שכנגד. בית הדין הארצי, לעומת זאת, קבע כי סיום העסקתו היווה פיטורים, מכיוון שהחברה ביקשה לשנות את תנאי העסקתו והוא סירב. בנוסף, נדחתה טענת החברה כי המנכ"ל ניצל 21 ימי חופשה באפריל, שכן החוק מחייב הודעה של 14 יום מראש על תחילת חופשה.
החברה ערערה גם על פדיון 21 ימי חופשה, בטענה שהעובד ניצל אותם באפריל. בית הדין הארצי דחה טענה זו, וקבע כי החוק מחייב הודעה של 14 יום מראש על תחילת חופשה, ולכן התשלום על אפריל הוא תשלום על השהייה בבית לפי הוראת המעסיקה ולא חופשה על חשבון הצבירה. חלק מהערעור של העובד נדחה, כיוון שלא הגיש תחשיב מתאים להפרשי הפקדות לפנסיה, ודרישה לחלף הודעה מוקדמת לא נדונה בבית הדין האזורי.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.