לא מסתכלים על המצע: "הפוליטיקה הפכה להיות פחות אידיאולוגית ויותר פרסונלית"

לקראת הבחירות לכנסת ב-2026, 11 מתוך 17 המפלגות המרכזיות פרסמו מצע מפורט, עלייה משמעותית לעומת 4-5 מפלגות בלבד בעשור האחרון. מפלגת הליכוד, מפלגת השלטון, פרסמה מצע מפורט לראשונה מזה 17 שנה. למרות זאת, ניכרת ירידה בחשיבותם של מצעי מפלגות ברחבי העולם, כולל בישראל.

ד"ר אסף שפירא, ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר כי הפוליטיקה הפכה להיות פחות אידיאולוגית ויותר פרסונלית, עם התמקדות במנהיגים ולא במפלגות או באידיאולוגיה. הוא מציין כי ההבדלים האידיאולוגיים, במיוחד בתחום הכלכלי, היטשטשו, מה שמקשה על גיבוש מצעים ברורים. גם בתחום הביטחוני-מדיני, ההבדלים בין המפלגות אינם תמיד חדים, למעט בקצוות הפוליטיים.

ההיסטוריון הפוליטי אנטון יגר קושר את היחלשות המצעים הרעיוניים להחלשת מוסדות המפלגות, כמו איגודי העובדים, ולהעצמת הפרסונליזציה. בעבר, מפלגות כמו מפלגת העבודה פרסמו מצעים מפורטים של עשרות עמודים, בעוד כיום המסמכים קצרים ותמציתיים. השינויים במדיה ההמונית, ובפרט ברשתות החברתיות, תורמים גם הם לקיצור המסרים הפוליטיים.

בעוד שבמדינות כמו בריטניה, אוסטריה והולנד עדיין מתקיימים דיונים וסיקור תקשורתי של מצעי מפלגות, בישראל המגמה היא של ירידה בחשיבותם. שפירא מוסיף כי הממד השבטי בפוליטיקה הישראלית התחזק בשנים האחרונות, מה שמקשה על תזוזת בוחרים ומחזק את ההתמקדות בפרסונות.

כמענה למגמה זו, פותחה האפליקציה 'לא בוחרים בלי מצע' על ידי דני גיגי ועמיר סלמון, במטרה להנגיש את המצעים לציבור ולהבליט מפלגות שאינן מפרסמות מצע. האפליקציה מדרגת את המפלגות לפי קריטריונים כמו פירוט, היקף נושאים ולוחות זמנים. מפלגות כמו ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית ורע"מ, שצפויות להחזיק ברבע מושבי הכנסת, לא פרסמו מצע כלל. הליכוד פרסמה מצע מפורט יותר לאחר פרסום ראשוני של מסמך קצר.