שבועיים לבחירות: מפלגות הקואליציה אפילו לא טרחו לפרסם מצע כלכלי

שבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-26, רוב מפלגות הקואליציה הנוכחית, ובראשן מפלגת השלטון הליכוד, לא טרחו לפרסם מצע כלכלי. הליכוד, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפכה את אי-פרסום המצע לשיטה, כפי שעשתה גם בבחירות 2019. גם מפלגות כמו ש״ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית, מפלגתו של שר האוצר, לא הציגו מסמך כזה. בולט במיוחד שר האוצר הנוכחי, שלא מציג מדיניות כלכלית למשק אותו ניהל. באופוזיציה, ישראל ביתנו פרסמה את המצע המפורט ביותר, הכולל תמחור חלקי של הבטחות כמו תגבור המשטרה, בינה מלאכותית ותקציב הביטחון, אך ללא עלות כוללת או מקורות מימון ברורים. מפלגת ״ישר!״ של גדי איזנקוט מבטיחה הפחתת מס הכנסה באמצעות מאבק בהון השחור, ומפלגת ״ביחד״ של נפתלי בנט ויאיר לפיד הציגה תוכניות נושאיות ללא מקורות מימון. מפלגת הדמוקרטים הסתפקה במצע כללי.

הצעות לחיסכון, כמו צמצום מספר השרים וסגירת משרדים מיותרים, מופיעות בחלק ממצעי האופוזיציה. עם זאת, חיסכון זה מסתכם בפחות ממיליארד שקל, סכום זניח ביחס לתקציב המדינה. ביטול הכספים הקואליציוניים, שרק ישראל ביתנו מתחייבת לו, שווה כ-5 מיליארד שקל, אך חלקו כבר שולב בבסיס התקציב. הבעיה המרכזית, לפי הכתבה, אינה היעדר המצעים הכלכליים, אלא חוסר הדרישה להם מצד הציבור. הסברים אפשריים לכך כוללים את ההיסטוריה של המדינה, את התמקדות השיח הפוליטי בנושאי ביטחון וגיוס חרדים (שמוסווים כוויכוחים כלכליים), את היציבות היחסית של הכלכלה הישראלית למרות הגירעון הגבוה, ואת המבנה המפלגתי המבוסס על מנהיגים ולא על אידיאולוגיות.

ההשוואה לכלכלות מערביות כמו צרפת וארה״ב מראה שישראל, למרות המלחמה, מציגה יחס חוב-תוצר נמוך יותר ותשואות אג״ח נמוכות יותר. עם זאת, הבעיות הכלכליות המהותיות של ישראל הן ארוכות טווח. רוח הזמן הפופוליסטית, המדגישה מאבקים מוסריים בין מחנות פוליטיים, מחליפה את הדיון הכלכלי. כתוצאה מכך, הממשלה הבאה תידרש להתמודד עם גירעון גבוה והוצאות ביטחון גבוהות, ללא יכולת לטעון שהציבור לא ידע.