האם עליית שיעור ההצבעה תביא להחלפת נתניהו?

האופוזיציה בישראל תולה תקוות בשיעור הצבעה גבוה בבחירות לכנסת שיתקיימו ב-27 באוקטובר, כגורם מכריע בהדחת ממשלת בנימין נתניהו. ההערכה היא כי גיוס מצביעי האופוזיציה, יחד עם עלייה בהצבעה במגזר הערבי וירידה בהצבעה החרדית, עשויים להעניק לה רוב של 61 מנדטים. גורמים באופוזיציה מעריכים כי שיעור הצבעה של 76%-77% במעוזי האופוזיציה, לצד עלייה בהצבעה הערבית לכ-60% וירידה של 2-3% בהצבעה החרדית, עשויים לאפשר לה להרכיב ממשלה, בתנאי שלא תהיה עלייה משמעותית בהצבעה במעוזי נתניהו. ההצלחה תלויה בשילוב גורמים אלו ולא רק בעלייה בהצבעה.

נתניהו, לעומת זאת, הגביר לאחרונה את קריאותיו להצביע לליכוד, תוך שהוא מציג את הבחירות כמאבק גורלי. מסרים של מפלגתו טוענים כי "השדה בוער למען הליכוד" וכי התחרות היא "בין הימין לפלסטינים", במטרה לגייס את מצביעי הימין.

חישובי האופוזיציה מתבססים גם על קשיים במפלגות החרדיות. סקרים מצביעים על ירידה בתמיכה בש"ס, וקיימים חילוקי דעות פנימיים ב"יהדות התורה". בנוסף, שלוש רשימות חדשות, "הציבור החרדי", "צבע טהור" ו"אחי", מתחרות על קולות החרדים והמסורתיים, דבר שעשוי להחליש את המפלגות החרדיות הוותיקות.

האופוזיציה מעריכה כי עלייה בהצבעה עשויה להקשות על רשימות קטנות, כמו זו של יואז הנדל וירון זליכה, וכן על מפלגת "עם כל הלב" בראשות עופר וינטר, לעבור את אחוז החסימה.

הסכמי עודפי קולות עשויים להשפיע על חלוקת המנדטים. מפלגות יכולות לחתום על הסכמים לחלוקת מנדטים עודפים, אך הסכם כזה אינו תקף אם אחת הרשימות לא עוברת את אחוז החסימה. במחנה האופוזיציה, "ישר" חתמה עם "הדמוקרטים", "ביחד" עם "ישראל ביתנו", והרשימות הערביות חתמו ביניהן. במחנה נתניהו, הליכוד חתם עם "הציונות הדתית", וש"ס עם "יהדות התורה". "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר ועופר וינטר לא חתמו על הסכם. מפלגת "כחול לבן" לא חתמה על הסכם.

היעדר הסכמים מסוימים עלול לעלות למחנה נתניהו במנדט נוסף, אם מפלגת וינטר תעבור את אחוז החסימה. ניסיון העבר, כמו בבחירות 2022, מדגים את חשיבות ההסכמים הללו, שיכולים להשפיע על חלוקת מנדטים.

לסיכום, יכולת האופוזיציה להחליף את ממשלת נתניהו תלויה בשילוב של גיוס מצביעים, עלייה בהצבעה הערבית, ירידה בהצבעה החרדית, גורל הרשימות הקטנות והסכמי העודפים.