מתכון לחוסן: הסכנה לישראל לא נמצאת רק מעבר לגבול

חוסנה של מדינת ישראל אינו נשען רק על כוחה הצבאי, אלא גם על יסודות חברתיים וכלכליים. בין הגורמים המרכזיים לחוסן לאומי נמנים חברה מלוכדת, משק יצרני חזק, תשתיות איכותיות ומוסדות ציבוריים שהעם נותן בהם אמון. השקעה בחינוך, בפריון, במחקר ובמדע, לצד חלוקת אחריות הוגנת, מחזקת את האמון בין האזרחים ומרחיבה את אפשרויות הצמיחה.

על הממשלה הבאה מוטלת המשימה להניח את היסודות הללו, במיוחד במאה הימים הראשונים לכהונתה. הדבר כולל הבטחת שירותים ציבוריים איכותיים ונגישים לכלל האוכלוסייה, צמצום פערים בין הפריפריה למרכז באמצעות השקעות ופיתוח, וחיבור בין מערכת החינוך, מוסדות המחקר והמשק כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של ישראל.

בנוסף, על המדינה להיערך לאיומים ביטחוניים, לשיבושים בשרשראות אספקה, להגבלות סחר ואף לסנקציות בינלאומיות. שמירה על מרווח תקציבי, כפי שמודגש על ידי קרן המטבע, חיונית להתמודדות עם זעזועים כלכליים ולשימור מעמדה הבינלאומי ואמון המשקיעים. חקירת אירועי ה-7 באוקטובר באמצעות ועדת חקירה ממלכתית והפקת לקחים הם צעדים הכרחיים לחיזוק האמון.

חלוקת נטל השירות הצבאי באופן הוגן, באמצעות חוק גיוס בר ביצוע, היא מרכיב נוסף בחוסן הלאומי, כפי שמצביע בנק ישראל על העלות הכלכלית של שירות מילואים ממושך. מנהיגות אחראית נדרשת גם להפסקת השיסוי והשנאה בחברה, ובמאה הימים הראשונים לכהונתה, על הממשלה להוכיח את מחויבותה לביטחון האזרחים, לאפשר להם בניית עתיד ולשמור על אמון הדדי.